גוגלמאניה1.3 מיליארד דפים, 8000 מחשבים, 200 עובדים, מיליוני גולשים מכורים - ורק שניה אחת של המתנה לתוצאות חיפוש. כן, מדובר בגוגל, מנוע החיפוש הטוב בעולם. ומדובר גם בסיפור הצלחה מדהים: שני סטונדטים שהתחילו ניסוי אקדמי קטן, ועם הרבה אמונה ועובדה קשה הפכו אותו לאימפריהמאת: אורי ברייטמן (11/06/2001)הקונספט: לשים סוף לבלאגן. כאן נכנסים לתמונה סרגיי ברין ולארי פייג'. נכון להיום בלבד, כ-11.5 מליון גולשים בחודש נעזרים ביצירתם הטכנולוגית של סרגיי ברין ולארי פייג`, שני דוקטרורנטים-לשעבר מאוניברסיטת סטאנפורד בארה"ב. רק לפני שלוש שנים זו היתה עבודת מחקר אקדמית קטנה של שני משוגעים לדבר, אבל היום מדובר באתר ענק שצובר לעצמו אלפי משתמשים-מכורים מדי יום. אם עוד לא הבנתם - מדובר בגוגל, מנוע החיפוש הטוב, הגדול והיעיל ביותר ברשת. ומדובר גם בסיפור הצלחה אינטרנטי מסוג נדיר: שני חברים עם רעיון גאוני, הרבה התמדה, סבלנות ואמונה - שחשבו קודם כל על הגולשים, הצליחו לעמוד בכל משברי הדוט.קום בכבוד, ולהפוך לכוח מוביל באינטרנט - עד כדי כך שהניסוי האקדמי הקטן שלהם התגלגל לחברה שמעסיקה מאות עובדים ונותנת שירותים לענקים כמו יאהו! אבל נחזור קצת אחורה: השנה היא 1998 והעולם מגלה את האינטרנט לאיטו. מליוני גולשים נעזרים במנועי חיפוש וחוטפים חום: התוצאות איומות, כל הקישורים מובילים לאתרי סקס או עמודים מתים ברשת. אף אחד לא מוצא שום דבר. הרשת גדלה בטור הנדסי תלול ואף מדריך אתרים לא עומד בקצב. סרגיי ולארי, סטודנטים למדעי המחשב, רק בני 24, נכנסים לתמונה. הרעיון שלהם היה פשוט: הגיע הזמן לשים סוף לבלאגן. אנחנו נקבע היררכייה ל`מה טוב` ו`מה רע` באינטרנט הזה. בעזרת תכנון אלגוריתמים מתמטיים מסובכים עד דמעות ויצירת פרמטרים מקוריים הקובעים את חשיבותו של דף מידע ברשת, הם הצליחו להפוך את הרובוט הטיפש לגאון בלתי-מנוצח. סרגיי עסק בתחום הנקרא Data Mining (`כריית מידע`), שבסיסו ניתוח כמויות גדולות של מידע ונסיון להוציא מתוכו דפוסים ומערכות-גומלין מועילות. לארי הצטרף אליו, הכניס את האלמנט האינטרנטי ונתן לסרגיי הזדמנות להריץ את המודלים שלו על כמה אתרים. במשך שלוש שנים הם נמנעו מלהקים חברה אמיתית. אוניברסיטת סטאנפורד עשתה להם חיים קלים יחסית. הם `סחבו` והלוו מחשבים מכל חור, כדי לאחסן עוד ועוד מידע. בסופו של חשבון (1998) המצב החל להיות מגוחך, והשניים השקיעו 15 אלף דולר ברכישת ציוד, כתבו תוכנית עסקית (!) ודבקו בה במשך שלוש שנים של תהפוכות, עלייות וירידות בענף הדוט-קום העולמי. כמו שני יזמים ממולחים, הם אספו 25 מיליון דולר מכל ענקי עמק הסיליקון והקימו את החברה על הרגליים. גוגל הוא מנוע החיפוש הראשון בעולם שהצליח לסרוק למעלה ממיליארד דפי-רשת. יוצריו זכו בפרס ה`וובי` היוקרתי על ההישג הטכנולוגי של השנה, בבחירת העורך של פי-סי מגזין - והפורטל יאהו החליט שהתוצאות של גוגל מצדיקות חתימה על חוזה. שבעים מליון שאילתות (בקשות לחיפוש) זוכות למענה מדי יום. 150 חברות גדולות בשלושים ארצות (ביניהן יאהו, נטקסייפ וסיסקו) שילמו סכומים נכבדים כדי להשתמש בטכנולוגיית החיפוש שלהם. המערכת תומכת בעשרים וחמש שפות שונות. המתחרה העיקרי שלהם עד לא מזמן, אלטה-ויסטה, התדרדר לאיטו ונפל אל מתחת למקום 25 ברשימה העולמית. ולעניין הפשטות: בגוגל אין באנרים גרפיים קופצניים. אם יש מודעות פרסומיות - הן יופיעו בצורת טקסט פשוט. פייג` טוען כי "אם רצינו להיות רווחיים, היינו משלבים באנרים גרפיים באתר, אבל אנחנו כאן בשביל הטווח הארוך. אנחנו לא רוצים באנרים כי הם גורמים לאתר להיות איטי, וזה פוגע בחוויית הגלישה. הגולשים רוצים לחפש ולמצוא מהר, ואנחנו מאפשרים להם לעשות את זה". לכן אנשי גוגל החליטו לשלב פרסומות טקסט מפולחות, בהתאם לסוג החיפוש המסוים. חצי מההכנסות של החברה מגיעות מפרסום, והשאר - משני סוגים של שירותי חיפוש: שילוב המנוע הגדול של גוגל במנועי חיפוש כלליים גדולים כמו Yahoo וחיפוש מיוחד באתרים עסקיים של חברות גדולות, תוך שימוש בטכנולוגיה ובשרתי גוגל. 8000 מחשבים. כן, שמונת-אלפים אלפים מחשבים עובדים בחוות השרתים של גוגל בסן פרנסיסקו. למה הם צריכים כל כך הרבה מחשבים? בשביל לאגור עליהם את הרשת. כשאתה מאחסן, ממיין ומארגן כמעט מיליארד וחצי עמודים של טקסט - אתה צריך מקום בהארד-דיסק. מערכת ההפעלה היעילה של גוגל היא לינוקס ולא `חלונות` של מיקרוסופט. פייג`: "אנחנו בדקנו ומצאנו שמערכות לינוקס מהירות יותר, אמינות יותר וזולות מכל מערכת הפעלה אחרת". בגלל הגדילה המואצת של החברה ולקוחותיה, נאלץ הצוות הטכני של חברת גוגל להוסיף 1000 מחשבים חדשים מדי חודש בחודשים האחרונים. משבר מניות הטכנולוגיה והאכזבה מקצב הגידול של האינטרנט איננו משפיע על אנשי גוגל. פייג`: "חיפוש הוא היישום החשוב ביותר ברשת. קל לאנשים להשוות בין מנועי חיפוש, לשים לב להבדלים ולספר לחברים שלהם. החברים מספרים לחברים אחרים, וככה אנחנו גדלים". כמות המבקרים בגוגל עולה בעשרים אחוזים מדי חודש. נאפסטר, תוכנת שיתוף הקבצים הפופולרית, הפכה לחלק מתרבות הפנאי החדשה כאשר צעירים החלו להשתמש בפועל `לנפסטר` ("אתה חייב לנפסטר את השיר הזה!") והיישום הפך לחלק מן השפה. גם גוגל, שנגזר מהביטוי המתמטי `גוגול` שמשמעותו המספר 1 ומאה אפסים אחריו, חדר לתרבות של המילניום החדש: בקרב העילית של משתמשי האינטרנט בארה"ב הפך הפועל `גוגלינג` לשם נרדף לחיפוש ברשת או למחקר אישי על בן-אדם לפני דייט ראשון.
מאמר טכנולוגי מאת אורי ברייטמן
|