האיש שהמציא את הדואר האלקטרוניסיפורו של הממציא האמריקני שפיתח את יישום התקשורת המהפכני של האינטרנט - אבל לא הרוויח ממנו פרוטהמאת: אורי ברייטמן (11/01/2000)ריי טומלינסון הוא אדם צנוע. אף אחד לא מכיר אותו. אבל הוא אחראי, בין השאר, לעובדה שהמילה 'שטרודל' איבדה את משמעותה המקורית (עוגת תפוחי-עץ אוסטרית) והפכה לסימן מוזר (@) המסמל את האינטרנט והמדיה הדיגיטלית. כן, הוא המציא את השטרודל. וגם שלח את הדואר האלקטרוני הראשון. לא, הוא לא עשיר. למרות העובדה שיש 125 מליון בני-אדם לפחות שמשתמשים בהמצאה שלו. טומלינסון נכנס לעולם המחשבים לראשונה בזמן השלמת התואר השני. הוא המציא סינתיסייזר לעיבוד קולי, שנבנה בעזרת מחשב אנלוגי ותריסר מעגלים חשמליים. אז הפך למכור-מחשבים.
 ריי טומלינסון המהנדס החרוץ עבר לחברת המחשבים בי-בי-אן (BBN) בקיימבריד'ג, מסצ'וסטס, שם עמל על פרוייקט 'יריחו', מערכת-הפעלה שעבדה על פסקאל. אבל עם דברים כאלה לא נכנסים להיסטוריה. ריי הוא זה שבנה את תוכנת האימייל הראשונה, למרות שתוכנות פרימיטיביות למשלוח הודעות ברשתות-מחשבים כבר היו קיימות בשטח. ריי החליט על @ כחוצץ בין שם המשתמש לספק השירות ולבסוף שלח את האימייל הראשון בתולדות האנושות. השנה היא 1972. "ניסיתי לערוך שיפורים לתוכנת אב-טיפוס של משלוח הודעות. הוספתי את אפשרות עריכת המסמך והוספת קבצים להודעה". "בעצם, שילבתי את התוכנה שכתבתי לצירוף קבצים עם התוכנה הגולמית - שהיא קובץ בפני עצמו - לתוכנה אחת מאורגנת. זה היה דואר-הרשת הראשון דרך רשת ארפאנט (Arpanet) העתיקה". בניגוד לדיאלוג המפורסם בין ממציא הטלפון אלכסנדר גרהאם בל לעוזרו, ריי לא זוכר את תוכן האימייל הראשון ששלח לעצמו על מחשב אחר. הוא בכלל לא התרגש מהסיפור. "כשריי הראה לי את זה", סיפר עוזרו, ג'רי ברצ'פל, "הוא אמר לי:'אל תספר לאף-אחד! זה לא משהו שאנחנו אמורים לעבוד עליו בכלל". לארי רוברטס, מנהל דארפ"א (Darpa) שהיא הסוכנות הממשלתית שהריצה את רשת ארפאנט (Arpanet) ההיסטורית, החליט לאמץ את המערכת של ריי - והסוכנות החלה להשתמש בתוכנה שלו לצורך תקשורת פנימית. השאר - נמצא בדפדפני ההיסטוריה. התרגשות? תחושת שליחות? הבנה אמיתית של ההמצאה? אין סיכוי. טומלינסון מספר בראיון למגזין Zinezone : "בחודשים הספורים שלאחר ההמצאה לא הבנתי את המשמעות של העניין, אבל עם הזמן זה נהיה מובן מאליו שאם יש לך מחשב, אין סיבה שלא תשתמש בו למשלוח אימייל". "זה עניין של הביצה והתרנגולת, בגלל שהרבה אנשים לא היו קונים מחשבים בכל מקרה אם לא היו להם יישומים כמו אימייל ואינטרנט, אבל אי אפשר גם להשתמש ביישומים האלה בלי מחשב. כך שזה טוב לראות את הצמיחה של האימייל". הוא מודה שלא היה יכול לחזות את צמיחתו המטורפת של האינטרנט, "אבל במבט לאחור - זה נראה בלתי-נמנע. מה שעצוב באינטרנט זה מה שאתה לא יכול לעשות איתו". "אי אפשר פשוט לשבת, לקרוא את הדואר שלך ולמצוא 10 דברים יפים לגלוש בהם. במקום, אתה צריך לעבור דרך 40 או 50 הודעות-זבל של אנשים שמצאו את השם שלך במקרה". "אם הייתי מסוגל לחזות את כל זה מראש, הייתי בונה מנגנון שיאפשר לכל אדם עם דואר לזהות ולוודא ממי הוא מקבל דואר. כרגע, זה בלתי אפשרי. לא רק שאתה לא יודע להאמין למה שאנשים כותבים, אלא שאפילו אם לא איכפת לך - תיבת-הדואר שלך עדיין מוצפת בזבל". קרוב למאה מיליון הודעות דואר נשלחות מדי יום בארה"ב בלבד. 'לא חבל לך על העובדה שלא עשית גרוש מהסיפור?', נשאל בראיון. "יש מקרים בהם החדשנות זוכה לתמורה", הוא צוחק, "אבל לא עם ההמצאה הזו".
מאמר טכנולוגי מאת אורי ברייטמן
|