Uri Breitman Manifesto

לא מה שהיה פעם

המטריקס רילואודד

ההמשך ל'מטריקס' עולה בישראל באיחור של שבוע. איש הספויילרים אורי ברייטמן בדק מעל 60 ביקורות מהעולם, וגילה שיהיה 7.6

מאת: אורי ברייטמן (19/05/2003)
רק על שני דברים מסכימים מי שכבר צפו במטריקס השני - מרדף המכוניות (14 דקות של פעלולים) מרשים למדי, ודמותו המפתיעה של מרוביניאן הצרפתי המרושע (השחקן למברט ווילסון) שגונבת את ההצגה. על כל השאר אין קונצנזוס. מבקרים שאהבו את הפרק הראשון לא מהססים לחבוט באחים וושובסקי על טקסטים תמוהים, קצב בעייתי וקטיעה שרירותית של העלילה בגלל הפרק השלישי, שיגיע בנובמבר. תוך זמן קצר איתרו גולשים נלהבים לא פחות משלושים שגיאות בהפקה, ופירסמו אותן ברשת.

 

"הבמאים לוקחים את עצמם יותר מדי ברצינות...המטריקס הראשון היה הפתעה רעננה שאי אפשר היה לחזור עליה... הטקסטים נגועים בעודף חשיבות-עצמית... הקרבות חוזרים על עצמם...", מקונן המבקר של הניו-יורק טיימס. הוא לא היחיד. רוב הביקורות על הסרט נעות בין הציון שבע לשמונה (למעשה, הממוצע של 59 הביקורות הממוספרות שמצאתי הוא 7.6).

 

"הסרט כל כך פתוח לפרשנויות וכל כך גדוש בבורים פעורים, עד שאי אפשר להתייחס אליו כמוצר מוגמר", מסביר ג'יימס ברארדינלי מאתר ReelViews. "אני מרגיש שראיתי רק חצי מהסיפור". אכן, 'רילודד' הוא רק חצי-עבודה, שכן בעוד מספר חודשים יוטל לפיתחנו הפרק המסיים את הטרילוגיה. הסיבה היחידה שלא נוכל לצפות בסרט בשלמותו (הארכנית) היא מגבלותיהם של בתי הקולנוע המסחריים. "הסרט מספק קטעי פעולה דינמיים, המופרדים על ידי קטעי-ביניים של מבוא מפוטפט, לעתים יומרני", ממשיך ברארדינלי, "הטלטלה האינטלקטואלית מגיעה רק בסוף, כשהעלילה קופצת קדימה בכיוון בלתי-צפוי... למרות שאי אפשר לקרוא ל'רילודד' סרט טיפשי, הוא לא ברמה של קודמו".

 

המבקר הידוע של ה'שיקאגו סאן טיימס', רוג'ר אברט, כתב ביקורת משועשעת וצינית, אך נתן לסרט 3.5 כוכבים מתוך ארבעה. הוא ציין לשבח את קטעי האקשן, ואת העובדה (הפחות-מעניינת) שרוב גיבורי הסרט הם שחורים. במקרה הזה, הוא נמצא בדעת מיעוט. אתר הוליווד.קום, לדוגמה, מרטש את 'רילודד' בלי למצמץ פעמיים: "מעובד מדי, פילוסופי מדי, עמוס מדי וארוך מדי".

 

הבי.בי.סי צונן מכרגיל

"ילדים, ילדים, תהיו רגע בשקט ואני אספר לכם. לא, זה לא גדול. לא, זה לא אסון. זה משאיר שתי אפשרויות: האם זה ממש טוב או שזה מספיק טוב? כנראה שזה יותר 'מספיק טוב' מאשר 'ממש טוב', למרות שהשעה האחרונה מאופיינת בכוח ובדינמיקה שהפך את המטריקס הראשון לסרט שאפשר להנות ממנו שוב ושוב". זהו סטיבן האנטר מעיתון הוושינגטון פוסט שמזהיר את הצופים: צריך לזכור שמדובר רק בחצי מתוך סרט שלם, ולא להתאכזב כאשר יראו דמויות שאין להם תפקיד ברור בעלילה הנוכחית. במקביל, האנטר משבח את חמוקיה הענוגים של מוניקה בלוצ'י, סייבר-בייב בעלייה.

 

"לפעמים נדמה שכל הסרט עוסק בשאלה - איך להשיג את משקפי השמש הנכונות", מוחה קנת' טוראן מהלוס אנג'לס טיימס. "אם קונספט כלשהו צריך להחזיק את עצמו בסיפור רב-פרקים, הוא חייב ליצור קשר רגשי עם הצופים, ו'רילודד', במיוחד בגלל הכוכבים הקרירים שלו, לא יכול לעשות את זה".

 

אפילו הבי.בי.סי צונן מכרגיל: שלושה כוכבים מתוך חמישה. "איך אפשר לעשות משהו טוב יותר מהמטריקס הראשון? אי אפשר", מתנצל נב פירס. "הדיונים הפילוסופיים אולי יומרניים, אבל הם לא הופכים מונוטוניים כמו קטעי האקשן... צוות האפקטים עבד קשה על סצינות מרהיבות אך ארכניות". לדידו, "לא משנה אם ניאו נלחם בהמון סוכני סמית' או עף כמו סופרמן, לפעמים הוא פשוט נראה כמו יציר-מחשב".

 

אין מתח. אין דרמה

כדאי לא לשכוח שמבקרי קולנוע הם עם לא אמין. הנה למשל, אתר Film Threat כתב שלוש ביקורות: אחת נתנה 4 כוכבים, השנייה 5 כוכבים, השלישית כוכב אחד בלבד. לך תדע על מי לסמוך. המבקר הקשוח מבין השלושה מציין לרעה את 45 הדקות הראשונות של הסרט, שלדבריו הם בזבוז של זמן - דיאלוגים פילוסופיים על שום דבר, מועצת החכמים החיוורת של Zion דנה בנושאים בלתי-מעניינים, קרבות בלתי-מנומקים ועריכה חובבנית (דמויות מתות, ואז קמות לתחייה וממשיכות לשוחח באדיבות). אכן, יש מקום לדאגה.

 

פול ביירנס מה'סידני מורנינג הראלד' אמנם מצטרף למקהלת המהללים של סצינת המרדף הממונעת, אך הוא לא חושש לומר ש"הסרט סובל מאותן בעיות בהן נתקל ג'ורג' לוקאס שחזר למלחמת הכוכבים... בעידן השיכפול הדיגיטלי, חזיון הראווה הפך חסר משמעות, כיוון שהוא אינו דורש מאיתנו שום מאמץ של אמונה מצד הצופה. מליוני יצורים דיגיטליים מתים עכשיו בסרטים, אבל למי איכפת? הם כולם רק אפסים ואחדים". לכן, לדעתו, "אין שום מתח, שום דרמה".

 

אופסי. ספויילר (לא לקרוא אם אתם לא בקטע)

את הקו ההומניסטי ממשיך לו לומניק מה'ניו יורק פוסט', שטוען כי "המפגש עם האורקל - השחקנית המנוחה גלוריה פוסטר, מספק את פיסת החמימות היחידה בכל הסרט". זהירות, ספויילר, אבל זו לא הביקורת היחידה שעסקה בקרב של ניאו (קיאנו ריבס) והסוכן סמית' (הוגו ויבינג): "הקרב מרשים מאוד...אבל הסצינה נמשכת לנצח, והיא נכשלת במבחן לוגי פשוט: אם ניאו פיתח את היכולת לעוף, אז מדוע הוא לא עף מן המקום מלכתחילה? ואם הוא יכול לעצור כדורים, למה הוא לא יכול לעצור את סמית'?".

 

מה שבטוח, תור ת'ורסן מאתר ריל.קום מזהיר אתכם לבל תנמנמו לקראת הסוף: "הרעיונות שמציגים הבמאים ב-15 הדקות האחרונות הם כל כך מטלטלים ומהפכניים, עד שהם בהחלט יכולים לשנות את השקפותיהם של הצופים בנוגע למהות העולם ה'אמיתי'. ואז, 'רילודד' פשוט מסתיים, עם כותרת שאומרת To Be Concluded". לאחר קריאת הדעות המלומדות של עשרות צופים, הגעתי למסקנה המתבקשת: 'מטריקס רילודד' הוא פשוט פחות טוב מ'המטריקס'. אין מה לעשות.

כתבה מאת אורי ברייטמן
דוא"ל: UriBreitman@gmail.com

המאמר פורסם במקור במגזין התרבות "מיקסר" של פורטל נענע (התוכן ירד מהרשת ולכן עלה לכאן כארכיון פרטי)


מאמרים נוספים

ארכיון מאמרים

בתוך הפלקס - ספר על גוגל, מאת סטיבן לוי

מנועי חיפוש, סימני מסחר, חופש הביטוי - עבודה סמינריונית

1967 - תום שגב

עזה כמוות - שלומי אלדר

הזכות להיבחר לכנסת במדינה פוסט-דמוקרטית

דע מהי גדר ההפרדה

דו"ח ששון - תקציר חוות הדעת בעניין מאחזים בלתי מורשים

האתר של אורי ברייטמן