"יש משהו שלא אוהב חומות"

 

(פורסם בגרסה מקוצרת מעט בהארץ, 22.1.04)

 

מאת ד"ר אייל גרוס, מומחה למשפט בינלאומי, משפט חוקתי וזכויות אדם, אוני' ת"א

אייל גרוס

 

בימים אלו צפוי בג"צ לדון במספר עתירות שהוגשו כנגד הקמת חומת ההפרדה בתוואי המתוכנן והשנוי במחלוקת שלה. בתשובה לעתירת המוקד להגנת הפרט, כתבה פרקליטות המדינה כי הקמת ה"מכשול" הוא "צעד טבעי ומתבקש ברוח האימרה לפיה "High fences make good neighbors"". האמנם?

 

נדמה שפרקליטות המדינה המציאה אימרה חדשה, לפיה "גדר גבוהה – שכנות טובה ", וזאת תוך שיבוש של האימרה הידועה "Good  fences make good neighbors”- "גדר טובה – שכנות טובה". ההבדל בין "גדר גבוהה" ל"גדר טובה" אינו מקרי, שכן בדרך להיות "גבוהה", כבר אין הגדר נדרשת להיות "טובה".

 

האימרה בדבר "גדר טובה", נעשתה מפורסמת בעקבות שירו הידוע של רוברט פרוסט  "תיקון גדר" שנכתב בשנת 1914. אך מקורה עתיק יותר, ויש המיחסים אותה למכתב שנשלח על ידי הבישוף יחזקאל רוג'רס למושל ג'ון וינתרופ במסצ'וסטס בשנת 1640, בו כתב רוג'רס כי גדר טובה תעזור לשמור על שלום בין שכנים, אך יש למנוע מלבנות אותה בצורה של חומה גבוהה, שתמנע מהשכנים להפגש.

 

גדר טובה, אינה אם כן חומה גבוהה. שירו של פרוסט, (כפי שתורגם לאחרונה על ידי חנה ניר), שבזכותו נכנסה האמרה לפנתאון מתחיל דווקא במלים "יש משהו שלא אוהב חומות" ומתאר כיצד הדובר בשיר ושכנו צועדים יחדיו להקים את קיר החיץ שביניהם. השכן חוזר ואומר "גדר טובה – שכנות טובה", אך הדובר בשיר תוהה אם בכוחו לדחוף אותו לחשוב: "למה טובה גדר?... / לפני בנית חומה אקפיד לשאול/ מה מגדר אני, ובפני מה/ ומי הוא שעלול להפגע". "יש משהו שלא אוהב חומות, פועל נגדן" חוזר ואומר הדובר, אך שכנו, "נע בחשיכה/ לא רק באופל יער וצלליו. הוא לא יסטה מאמירת אביו, ומרוצה על כי זכרה היטב/ יחזור: 'גדר טובה – שכנות טובה'".

 

להבדיל משכנו של הדובר בשיר של פרוסט, הפרקליטות לא זכרה היטב את האימרה, ושיבשה אותה מ"גדר טובה – שכנות טובה" ל"גדר גבוהה – שכנות טובה". אך כמו שכנו, גם הפרקליטות בתשובתה לבג"צ נעה בחשיכה ולא מספקת תשובה טובה לשאלה מדוע נבנית החומה בתוואי הנוכחי. העותרים בבג"צ, כמו הדובר, מנסים להניע את המדינה לחשוב, למה טובה גדר, ולהקפיד לשאול, מה מגדרים אנו ובפני מה, ומי הוא שעלול להפגע. התשובות לשאלות אלה כבר ידועות היטב . רבים עלולים להפגע.

 

ההשלכות של הגדר על חיי היום יום של עשרות אלפי פלסטינים בתחום חופש התנועה, קורת הגג, הזכות לחינוך, לחיי משפחה, ולבריאות, כבר פורסמו בכל כלי התקשורת. העובדה שחומת ההפרדה מפרידה לעתים קרובות לא בין ישראלים לפלסטינים אלא בין פלסטינים לפלסטינים ידועה אף היא. העובדה שהיא מפרידה בין משפחות, בין אדם ומקום עבודתו, בין ילד ובית ספרו, בין חולה ורופאו, תועדה ביותר מדו"ח אחד. העובדה שעשרות אלפי פלסטינים הופכים לשוהים בלתי חוקיים בבתיהם שלהם ונזקקים לאישור מיוחד לשהות  ב"מרחב התפר" פורסמה.

 

הישראלים שהובטח להם שהחומה תביא ליותר בטחון, תוהים מדוע היא אינה נבנית לאורך הקו הירוק, במקום בתוואי הנוכחי בו עשרות אלפי פלסטינים חיים ממערב לחומה. לפי מה שהתפרסם נראה שגם פרקליטות המדינה עצמה כבר בספק האם מדובר ב"צעד טבעי ומתבקש" ומבקשת שלא להגן על החומה בתוואי הנוכחי. אם כן, מה מגדרים אנחנו, ומי הוא שעלול להפגע?

 

לא רק הפלסטינים יפגעו מהתוואי הנוכחי של החומה. מתוואי שימרר את חיי הפלסטינים ויגביר את השנאה והחיכוך, יפגעו בסופו של דבר גם הישראלים. אפילו אם היינו חושבים כמו שכנו של הדובר בשירו של פרוסט ש"גדר טובה" – ולא גדר גבוהה! – "שכנות טובה", הרי שבמקרה זה מדובר בגדר רעה. אכן, "יש משהו שלא אוהב חומות".

 

 

דע מהי גדר ההפרדה