השורשים שלי - מסביב לעולם


                                                                                                                                                                                                          

המסמך: עבודת שורשים

מגיש: דניאל מ'

כיתה: ז'7

ביה"ס: חטיבה באיזור המרכז  

תאריך הגשה: 28.04.06

                                   

 

 

 

 



תוכן עניינים




 

 

עמוד\ים

נושא

1

שער

2

תוכן עניינים

3

מבוא

4-5

פרק א'-סיפורו של חפץ

6-9

פרק ב'-שמות משפחתי

10-12

פרק ג'-אילן היוחסין

13-15

פרק ד'-הקהילות היהודיות-פולין

16

סיכום

17-22

נספחים

23

ביבליוגרפיה



מבוא




 

שמי הוא דניאל מ' (השם קוצר כאן כדי להגן על פרטיותי) ואני גר היום באיזור המרכז, ישראל. נולדתי במדינת מרילנד בארה"ב. אני בן לאבא אמריקאי ולאמא ישראלית, אך שורשיי נמצאים בעיקר באירופה, כפי שניתן יהיה לראות בהמשך עבודת שורשים זו. משפחתי כיום מפוזרת בעיקר בשתי יבשות: אסיה ואמריקה.

משפחתו של אבי במקור היא מאזור בריטניה (סקוטלנד, אירלנד ואנגליה) ומשפחתה של אימי במקור התגוררה בעיקר בפולין וגרמניה. בהמשך עבודת השורשים אציג בהרחבה את אילן היוחסין של שתי המשפחות.

ראוי לציין שבאילן היוחסין של משפחתה של סבתי מצד אימי איתרתי שמות של קרובי משפחה מהמאה ה-18.

בעזרת החפץ שבחרתי להציג בעבודת השורשים ניתן להבין את סיפור עלייתו של סבא רבא שלי מגרמניה לישראל וכיצד הצליח להישאר בארץ בזכות חפץ זה.

בפרק השמות חקרתי בעזרת ראיונות, שיחות טלפון והתכתבויות בדואר האלקטרוני את המשמעות והסיפור שמאחורי בחירת השמות של משפחתי הקרובה.

בפרק על הקהילות בחרתי להתמקד בקהילה היהודית בפולין בכדי לייצג בעבודה זו גם את שורשיי היהודיים מפולין – משפחתו של סבי מצד אימי.


'סיפורו של חפץ'



סיפורו של חפץ

בחרתי בחפץ שמאוד חשוב למשפחתנו ולא מהסיבה שהוא עובר מדור לדור.

החפץ שייך לברטהולד לוי הוא סבא רבא שלי (אביה של סבתי יעל- אימה של אמי מ'). החפץ שעליו אספר הוא ה'קבלה שהוצאה על ידי האכסקוטיבה של ההסתדרות הציונית-לונדון' (נספח מס. 1)

הקבלה הוצאה בגרמניה בתאריך 23.02.1933 תרצ"ג, ומאשרת שברטהולד לוי שילם  שקל אחד דמי חברות בהסתדרות הציונית. 

 

סבתי יעל מצד אמי סיפרה לי את הדברים הבאים לגבי ה'קבלה':

האנגלים, ששלטו בארץ באותה תקופה, עקבו בחשדנות אחר נסיעותיו של ברטהולד ברחבי הארץ, ולכן יום אחד התיצבו בביתו ואמרו לו: "אתה מרגל מטעם הגרמנים! ואינך ציוני כלל וכלל". "עובדה... השארת את משפחתך בברלין". סבא ברטהולד שאל את עצמו כיצד יוכל להוכיח להם שאני ציוני? הבריטים  דרשו לראות מסמך שיוכיח זאת.. אז אמר ברטהולד, "רק רגע!" והוציא מארנקו את "הקבלה". הציג את הקבלה לפניהם והוכיח שהוא ציוני, הקבלה אושרה ולכן לא גורש מהארץ.

 

 בזכות מסמך זה האמינו לו השוטרים הבריטים בפלסטינה, שהוא אינו מרגל אלא יהודי ציוני ולכן יכול היה להישאר בארץ. זוהי הסיבה שאני ומשפחתי נמצאים  בארץ הזאת.

 

כיום "הקבלה" נמצאת בביתם של סבא וסבתא שלי מצד אימי (יעל וחיים ב').

היא תלויה וממוסגרת על אחד מקירות הבית.

 

 

 

קצת על הסבא רבא שלי- סבא ברטהולד:

 

ברטהולד לוי ז"ל נולד ב-6.5.1900 בברלין, גרמניה. ברטהולד התגורר בעבר בשכונה הנקראת שרלוטבורג בברלין, גרמניה. האנשים שם היו יהודים-גרמנים שחגגו מעט מהחגים היהודים.

שם אביו-ריצ'ארד לוי ושם אימו אלוירה (שם ספרדי) לוי. שני הוריו עבדו יחד בחנות במרכז העיר, חנות שמכרה עניבות, חולצות, כובעים (ביחוד) וכו'.... אימו אלוירה עבדה גם בבית. 

 

ברטהולד הגיע לבדו לארץ במאי 1933 בתור תייר. הוא השאיר בברלין ילדה בת שנה וחצי ואישה בהריון. הוא יצא לחפש מקום מגורים בארץ ישראל. כציוני ורופא ילדים לא רצה לחזור יותר לברלין בעקבות מה שחשב והאמין שיכול לקרות ליהודים שם. לאחר סיור בירושליים ובתל אביב החליט להתיישב בחיפה, מכיוון שאהב את הים. הוא החליט לגור בבת גלים, שכונה על שפת הים שנמצאת בחיפה. אשתו ובנותיו הגיעו ארצה, אך אשתו העדיפה את לונדון וחזרה לשם עם בנותיהם וברטהולד ואשתו התגרשו. לאחר מכן,  פגש את מרים וולף, ילידת ברלין גם היא, אשר הגיעה ארצה ב-1935  עם אימה ואחיה. החיבור ביניהם היה מיידי, ולדברי סבתא רבא שלי, מרים (אורסולה) "ידענו שזהו זה, שנתחתן". הם התחתנו והביאו לעולם את סבתא שלי, יעל ואחותה הקטנה עדינה. מצורף תיעוד מיום חתונתם (נספח 2).



שמות

 

שמות

שמי המלא: דניאל מ'

משמעות: דניאל="דן (שופט) אותי האל".

כך נבחר: השם גורדון מ' עובר במשפחה שלי מצד אבא שלי כבר ארבעה דורות והיה אמור לעבור גם אליי. אך בשל סירובה של אימי שאני אקרא ביום יום גורדון הוריי הגיעו לפשרה ששמי האמצעי יהיה ק'.

לגבי שמי הראשון, הוריי שחיו בארה"ב חיפשו שם שיתאים ויהיה מקובל בקהילה האמריקאית וגם בקהילה הישראלית.

תחילה, חשבו הוריי לקרוא לי נועם או דניאל. אך חודש וחצי לפני לידתי, סבי מצד אבי נפטר. סבי היה שופט בכיר באזור מגוריו בעיר דאלאס, טקסס. מותו הפתאומי והלידה הצפויה יצרו את ההזדמנות להנציח את סבי גם בעזרת השם. לכן השם דניאל המקושר לעולם המשפט נראה מתאים יותר.

 

שם אימי המלא: מ' איריס ב'

משמעותו: מי-כל, מים לכל, מקור חיים. משמעות אחרת: "מי יתנך כאח לי"...כסגולה לבן אחרי הרבה בנות....

כך נבחר: בלומה ב', אימו של הסבא רבא שלי מצד אמי, נפטרה בשואה. לאחר מותה לא נולדו בנות במשפחה (!!) ולא היה מי שיקרא על שמה. אמי, היתה הנינה- הבת הראשונה ולכן הסבא רבא שלי ביקש מהסבים שלי שיקראו לה בלומה (פרח)... הסבים שלי לא התלהבו מהשם הגלותי, בלשון המעטה, אך הסכימו לקרוא לה על שם פרח. היתה מחשבה לקרוא לה סיגל. לאחר מכן, הסבא רבא שלי התחרט ואמר שאין צורך לקרוא לה על שמה. לאחר שנולדה, כשנשאלו הסבים שלי מה שמה של הרכה הנולדת אמרו "מ'", הסבא רבא שלי היה מאוד מאוכזב ולכן הוריי החליטו לתת לה שם אמצעי איריס ולשמור על השם שבחרו מ'.

 

שם אבי המלא: גורדון מ'

משמעותו: לאחר חיפושים וחקר על ידי סבתי מארה"ב לא היה בידינו המידע להשיג את משמעות שמו של אבי.

כיצד נבחר: השם ק' עובר במשפחתנו ארבע דורות. אבא שלי הוא הדור השלישי שהשם ק' עובר דרכו. אבא שלי גם נקרא אחרי אביו (סבא שלי) בשמו המלא.

 

שם אחותי המלא: ר' מ' ס'

משמעותו: (הוסר).

כך נבחר: במהלך ההריון רובנו קראנו לתינוקת גילי. גילי היה שם שרובנו אהבנו ומשמעותו "שמחה". אך כאשר נולדה התינוקת שניים מבני המשפחה הביעו התנגדות לשם גילי. אז היתה החלטה שכל אחד מבני המשפחה יכתוב את 4 השמות שלפי דעתו מתאימים לתינוקת לפי סדר עדיפויות. השם גילי לא היה בכל הרשימות אך השם ר' כן הופיע אצל כולם.

השם מ' נבחר על שם סבתה של אימי. סבתא מ' נפטרה ולאחר מותה לא נולדו בנות במשפחתנו עד הולדתה של ר'. אימי שמאוד אהבה את סבתה ואת אישיותה המיוחדת, רצתה כי ר' תישא את שמה. בנוסף, דמותה של מ' בתנ"ך, שיצאה במחולות לאחר קריעת ים-סוף, סימלה עבורה גם דמות שמחה ולכן הסמיכות שבין השם ר' ומרים נראה מושלם.

 

שם סבי מצד אימי המלא: חיים ב'

משמעותו: קיום, חיים, סימן לחיים טובים ואושר.

כך נבחר: אמא של סבתא רבא שלי מניה- שנקראה חוה, נפטרה בזמן שמניה היתה בת 12. כאשר נולד סבא חיים רצתה סבתא מניה להנציח את שם אמה. מאחר ושמה היה חוה שמשמעות השם "אם כל חי" נבחר השם 'חיים' כמתאים ביותר.

 

שם סבתי מצד אימי המלא: יעל שושנה ב'

משמעותו: חיה בין אייל לעז, שם תנכ"י.

כך נבחר: מרים, אמה של סבתי יעל מאוד אהבה את השם יעל. כשנולדה סבתי, מרים שאלה את ברטהולד בעלה אם השם נראה לו מתאים לתינוקת, הוא הביע את הסכמתו.

משמעות השם שושנה בלועזית-רוזה. היה לזכרה של קרובת משפחה של ברטהולד שנפטרה בצעירותה.

 

שם סבתי מצד אבי המלא: אילה מ'  

משמעותו: סבתי לא יודעת מה משמעות שמה הפרטי אך יודעת שמשמעות שם המשפחה מ' שונה בעבר.

כך נבחר: סבתי אילה לא יודעת כיצד נבחר שמה.

 

שם סבי מצד אבי המלא: גורדון מ' ז"ל

משמעותו: לסבתי אילה לא היה מידע לגבי משמעות שמו של סבי.

כיצד נבחר: השם ק' עבר במשפחה שלנו ארבעה דורות. סבא שלי היה הדור השני ששם זה עובר דרכו.

 

למדתי מפרק זה, שבמשפחה מצד אבי השמות עוברים מדור לדור במלואם, אפילו כשאותם אנשים בחיים. לעומת זאת, במשפחתה של אימי נוהגים להנציח את אותם אלו שנפטרו על ידי נתינת השם או העברת המשמעות מאחד לשני. שמתי לב לכך, שבמשפחתי הקרובה כמעט לכל אחד ואחת יש שני שמות. אחד שבחרו לו הוריו והשני עובר מדור לסור או מנציח קרוב משמעותי במשפחה. ניתן לראות, כי במשפחתי ה"פולנית" המורחבת רבים מהדור השני של יוצאי השואה נקראו על שמם של ניספים מהמשפחה (הצצה באילן היוחסין בהמשך תמחיש זאת).




 

חקר הקהילות היהודיות-פולין

חקר הקהילות היהודיות - פולין

שמה המקורי של פולין בפולנית הוא "ז'צפוספוליטה פולסקה".

הסיפור האמיתי של פולין הינו סיפור על המאבק להשיג ולהחזיק בעצמאות, שהיא הערך העיקרי שבעקבותיו מתחנך העם הפולני. הפולנים ייסדו את אחד מן הפרלמנטים הקדומים בעולם וייסדו מדינה  שיחסה למיעוטים כגון יהודים, גרם לפריחה של התרבות הפולנית והיהודית יחדיו, אשר הגיעה לסיום נוראי כאשר השואה אשר חלק ניכר מן האיומים שבמאורעות שקרו במסגרתה אירעו על אדמת פולין.

הקהילות היהודיות של פולין היו בין הקהילות הגדולות וחשובות ביותר של עם ישראל בגולה, מאז ימי הביניים. היסטוריה המונה יותר מאלף שנים, שבינהן היו תקופות טובות של סובלנות ליהודים ופריחה דתית ותקופות רעות של רדיפה, גירושים ואנטישמיות, ששיאן הגיע להשמדה כמעט מוחלטת של היהודים בשואה. בערב המלחמה, אוכלוסיית היהודים בפולין מנתה כ-3.4 מיליון נפש, הקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה.

זכר ומורשת יהדות פולין, על תפארתה וחורבנה, מוצגים בהבלטה בפולין המודרנית של היום

 

 

היהודים בפולין עסקו בעיקר במקצועות עירוניים (כגון:מסחר, תעשייה זעירה ומלאכה). ובשנות העשרים פנו למקצועות חופשיים (כגון: עורכי-דין, מורים בבתי-ספר פרטיים ורופאים). במהלך המשבר הכלכלי העולמי, ממשלת פולין ניסתה לתת את מקצועות היהודים לאזרחים פולנים לא יהודיים.

 

מאז שפולין הפכה למדינה עצמאית, מעמד החינוך ליהודים השתפר. היהודים יכלו לבחור את בית הספר המתאים לילדיהם. בבתי הספר הפולניים נפתחו שיעורים ללימוד תורה, וגם נפתחו בתי ספר עם העיקרון המסורתי, שעות רבות של לימודי קודש בנוסף ללימודים רגילים.

ילדים חסידים בלודז'

 

 

 

מצבם החברתי, הכלכלי והמשפטי של יהודי פולין היה קשה. אך הם לא הביעו התנגדות לממשלה שגרמה למצב הקשה שלהם. היהודים גם נכנסו לפוליטיקה הפולנית אך לא היו מוצלחים כל-כך, אך עדיין שיפרו את מעמד היהודים.

השפה העברית התפתחה מאוד בקהילות היהודיות, אך שפת האידיש הייתה השפה המדוברת ביותר בקרב יהודי פולין. התרבות והבידור של יהודי פולין הוצגה בשפת האידיש אך הספרות והעיתונות היהודית התפתחו וחלקם היו בעיברית. פולין שימשה למרכז רוחני של יהודי אשכנז למשך תקופה.

מסיפורים של קרובי המשפחה עולה כי משפחתי הפולנית חייתה בעיר מגנושב. עיירה קטנה ודלה לא רחוק מהעיר ורשה.  שתי האימהות מצד סבתא רבא שלי (מניה) וכן הסבא רבא שלי דויד) נפטרו בגיל צעיר. מניה ודויד נותרו יתומים מאם. הם התחתנו בכדי לברוח יחד, כי לא היה מכובד שבחורה בת 19 תברח ללא נישואין עם גבר .....הם נישאו וברחו יחד. אחותה של מניה עשתה כמוה וגם היא ברחה וניצלה. כנ"ל אחיו של דויד ברח והציל/וניצל  בעזרת גובהו הנמוך במיוחד (חשבו שהוא ילד). כל המשפחה שנותרה מאחור ניספתה בשואה.

 


סיכום


 

 

 

סיכום

"רק מי ששורשיו באדמה,

יכול בבטחון לפרוש כנפיים"

          (מתוך השיר: שורשים בשמיים, מילים: יורם טהרלב)              

                  

                                                                                   

בעזרת עבודת שורשים זו למדתי הרבה דברים חדשים על המשפחה שלי, כגון: שמשפחתי מצד אימי אוהבת לתעד אירועים שקרו בעבר ולשמר את המידע עליהם ועל האנשים המעורבים מהם. מצד שני, שורשיי האמריקאים/בריטים לא מתועדים באופן שניתן ללמוד על עובדות, דמויות וארועים משמעותיים בחיי המשפחה. התגלית על אילן היוחסין המפואר של משפחתי הגרמנית עד המאה ה-18 מאוד ריגש אותי והפתיע אותי לטובה. היה מרגש לראות את התמונות של קרוביי משפחתי כשהיו קטנים .. ואני הכרתי עד היום אותם בבגרותם או שלא הכרתי אותם בכלל.

הבנתי שלדעת מהם השורשים שלי זה כמו שיעור הסטוריה מאוד מעניין שלאט לאט מצטרפים אליו עוד ועוד דמויות חדשות. אני עלה נוסף בעץ המשפחה ולולאה חדשה בשרשרת היוחסין של משפחתי. אני יצרתי בהיולדי קשר בין יבשת אירופה אמריקה ואסיה. הבנת הקשר בין הלולאות והחיבור בין הדורות יוצר את תחושת השייכות שלי בעולם והבנה של מי אני.

מאוד נהנתי מעשיית 'עבודת שורשים' זו, ולפי דעתי גם משפחתי נהנתה לעזור לי ולתת לי מידע לגביהם ולגבי 'אבות אבותיהם'.


נספחים



נספחים

 

נספח 1.

 

קבלה של ההסתדרות הציונית

 

 

 

 

 

 

 

הקבלה של סבא רבא שלי- ברטהולד שבזכותה הוא לא הורחק מפלשתינה.


נספח מס. 2

 

 

סבא רבא ברטהולד וסבתא רבא אורסולה- מרים ביום חתונתם.

(שמה האמצעי של אחותי הקטנה ר' הוא מ', על שמה של סבתא רבא שלה ושלי)

 

 

 

ר' - אחותי הקטנה

 

 

 


נספח מס. 3

 

 

 

בני משפחתי - תמונות

 

 

 

 

אבא שלי – ק'

 

 

 

 

 

 

אמא שלי מ'

 

 

 

 

 

 

 

 

סבא שלי- חיים

 

 

 

 

 

 

סבתא שלי – יעל

 

 

 

 

סבתא שלי בארה"ב – אילה (Ela)

Ela McDowell

 

סבא שלי - גורדון מ'

Gordon McDowell

 

 

 

 

פריץ ו': דוד של סבתא שלי מצד אמא. נפטר ב-2006 בגיל 93. היה אחרון בדור "הרבא שלי".

 

 

 

.

 



ביבליוגרפיה







ביבליוגרפיה

 

 

 

 

 

 

מהאינטרנט:

http://www.wikipedia.org.il ויקיפדיה-

 








מילות חיפוש לעמוד זה: עבודת שורשים, עבודות שורשים, עבודת שורשים לדוגמא, עבודות שורשים לדוגמא, עבודת שורשים דוגמאות, עבודת שורשים מוכנה, עבודות שורשים מוכנות, עבודת שורשים דיגיטלית. עמוד זה יכול לעזור לתלמידים בשאלה 'איך לכתוב עבודת שורשים'.

האתר של אורי ב'