ברכה של אמא

מיכל מברכת את דניאל
על הגיעו לגיל 13

לדניאל שלי, ובקול רם גם לאורחינו,
יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד בקול רם וגאה על דניאל שלי.

כי גם אני אמא שמרגישה את ייחודיותו של בנה בעולם, ורוצה שכל העולם ידע על כך. אבל זה יהיה מאוד לא צנוע ואני גם ... מתרחקת ממקום בו נמצאת אולי 'עין הרע'.

רק אספר שלפני 13 שנים, בבוקר חורפי מושלג קיבלתי אותך, דניאל, כמתנה עטופת צירים ... תינוק בלונדיני ותכול עיניים. ליבי נקשר אליך מיד בעבותות שלא ידעתי עד אותו יום על קיומן. קשר אהבה שקשה לתאר אותו במילים. קשר שגדולות ומוכשרות ממני הגדירו ותארו. קשר שיש בו אחריות גדולה, דאגה רבה והנאה צרופה. עולם ומלואו.

ואתה, הקסם הקטן שלי גדלת והפכת לפתע לנער מתבגר מקסים (בדרך כלל).

והיום אתה בר-מצוה. אביך ואני אמורים לברך ולחגוג על כך כי "נפטרנו מעונשך". כי הרי העול עליך וכך גם הזכויות, המצוות והאחריות שבמעשים. אין מה לעשות זה חלק מלהתבגר.

התבגרותך דורשת גם את התבגרותי. כי הרי קל יותר לגונן עליך, לעטוף, לקחת אחריות על מעשיך מאשר להתבונן מהצד, לתת לך את המרחב העצמאי שלך שבו אתה תנהל את דרכך, תנצח, תחוה ואולי גם לפעמים תיפול. קל יותר לכאוב את כאבך מאשר לתת לך לכאוב אותו בעצמך. קשה יותר לעמוד מהצד, לייעץ, לכוון, להקשיב ולקוות שתבחר את הדרך שתהא לך הטובה והמוצלחת!

קשר האהבה בינינו הוא חיבור שימשיך לפעום בליבי ומה שתעשה ואיך שתעשה זאת מבחינתי ימשיך להיות חלק ממני. אבל אתה- צא לדרכך!

דניאלי, אני מאמינה בך מאוד. אני מקוה ומאחלת שתמשיך להיות מי שאתה, המשך לדבוק באמונך באנשים, רובם טובים מבסיסם. דע לבחור בחברים אמיתיים כפי שידעת לעשות עד היום. המשך לכבד את הזולת, להיות אדיב ומנומס, אילו איכויות שלא אבד עליהן הכלח. הקשב למנוסים ממך וקח מהם רק את מה שאתה זקוק לו. המשך לדעת מה טוב עבורך וללא בושה לך לאן שליבך אומר לך.

אני תמיד שם עבורך, תמיד מאותו קשר של אהבה. החוט הקושר אותנו תמיד שם ואני מקוה ומאחלת לך ולי שאשחרר לך חוט כמה שתצטרך.

אך דע, שאני תמיד שם בקצה השני איתך ובשבילך.

שלך, אמא.

חזרה לעמוד הבר-מצווה של דניאל