10 נקודות התורפה של גוגל, מנוע החיפוש הגדול בעולם
uribreitman@yahoo.com
עדכון אחרון: 18 יוני 2011
פורסם לראשונה: 13 אוגוסט 2006 | עודכן לאחרונה: מרץ 2015
1) גוגל לא סורק אפילו חלק קטן מן הרשת
אפילו מנוע החיפוש הטוב ביותר בעולם כיום, לא סורק אלא שבריר קטן מן הרשת כולה. כיום, רוב-רובה של הרשת מורכב מעמודים דינמיים, כאלו שנוצרים בצורה אוטומטית וחד-פעמית בעזרת בקשות ייחודיות של גולשים, שליפות מאגרי מידע ושאילתות של מנועי חיפוש אחרים. חלק גדול נוסף מהרשת מורכב מעמודים סגורים, כאלו הדורשים כניסה באמצעות שם משתמש וסיסמה (פייסבוק, טוויטר ורשתות חברתיות נוספות, למשל). גוגל מתקשה מאוד לקרוא ולשמור עמודים דינמיים וסגורים כאלו, ולכן רוב הרשת עדיין עמוקה מדי בשבילו. לכן, אם גוגל לא מצא משהו, יש עדיין סיכוי מצויין שה'משהו' הזה קיים ברשת בכל זאת.
2) גוגל לא טוב בקריאת פלאש
פלאש, שיטת הגרפיקה הוקטורית, זאת שמייצרת את רוב האנימציות, הפרסומות וקטעי הוידאו המרשימים ביותר ברשת, את המשחקים הכיפיים ביותר שאפשר לשחק בלי להוריד תוכנה, ואת אתרי התדמית המשכנעים ביותר בעולם - היא משהו שמנוע כמו גוגל פשוט לא מצליח לנתח בצורה טובה. למרות מאמצים הנדסיים ניכרים מצידו של גוגל, הרי שטכנולוגיית פלאש עדיין אינה בגדר טקסט קריא וברור, אלא קוד בעייתי, שמולו גוגל עומד מבולבל ונכה. שימו לב לציטוט מהעמוד הבא באתר התמיכה של גוגל: "בשלב זה אנו לא יכולים להוסיף לאינדקס את התוכן של שפות דו-כיווניות (לדוגמה, עברית או ערבית) של קובצי Flash".
3) גוגל עדיין לא מבין תמונות עד הסוףך
למרות התפתחויות משמעותיות בתחום הבינה המלאכותית, כשזה מגיע לתצלומים, גרפיקה וכל אלמנט בלתי-טקסטואלי שאנחנו מזהים תוך שבריר-שנייה -- גוגל עדיין מתנהג כמו ילד קטן שמתקשה לזהות דברים שאנחנו מזהים בקלות. אם לתמונה אין שם קובץ מזהה, כיתוב מדויק או תיוג חלופי מוצלח (תג 'אלט') - גוגל יוכל להבין מה קורה בה, אבל לעתים רבות ברמה בלתי מספקת. זו יכולה להיות התמונה המוצלחת ביותר שצולמה אי-פעם, אבל גוגל עשוי לחלוף על פניה בלי להבין יותר מדי משמעות. העין האנושית מביסה את גוגל בקלי-קלות, מול כל תמונה, שוב ושוב. מנגנון חיפוש התמונות אמנם השתפר מאוד בשנים האחרונות, ומסוגל לזהות חיות וחפצים בקלות רבה, אבל במקרים רבים נאלץ להתבסס על הטקסט שמסביב לתמונה, ולא על מה שמופיע בקובץ עצמו. לגוגל יש עוד המון עבודה לפני שיבין לעומק את מה שאנחנו מצלמים.
4) גוגל לא יודע להירשם
כשאתם נכנסים לתיבת הדואר שלכם, מזדהים בפורום, בודקים את חשבון הבנק המקוון שלכם או מחפשים בני זוג באתר ההיכרויות שלכם - ביצעתם פעולה בסיסית של רישום (לוג-אין)(Log-in). כל ילד כבר יודע להקליד שם משתמש וסיסמה, אבל גוגל נתקע בחוץ בלי מפתח. כשזה מגיע להרשמה, מילוי טפסים או סתם הקלדת צירוף אותיות - גוגל אולי לא יעבור את סף הדלת, וייאלץ להישאר מאחור כשאתם ממשיכים לצעוד קדימה אל תוך הרשת. גוגל אמנם עושה מאמצים גדולים כדי להתנהג כמו גולש רגיל, אבל הרשת מלאה דלתות סגורות.
5) גוגל מעדיף אתרים ותיקים
הקמתם אתר חדש? לא בטוח שזה טוב. אם לא קיבלתם הרבה קישורים חיצוניים מאתרים בעלי סמכות, גוגל לא ייתייחס אליכם ברצינות. לא משנה כמה טוב יהיה האתר שלכם, הוא לא יופיע במקומות גבוהים בחיפושים חשובים לכם. גוגל אמנם יסרוק את האתר, ימצא אותו עבור מי שיודע את שמו או כתובתו, אבל יחכה זמן רב עד שיהיה מוכן לתת לו דירוג משמעותי. למה? זאת דרכו של גוגל להיאבק ב"ספאמרים" של אתרים: אנשים שמקימים אינספור אתרים חדשים בן-לילה כדי להרוויח כסף מפרסומות וכדי ללכוד תנועה של גולשים ממנועי חיפוש. במקביל, גוגל עושה הרבה כסף מן התופעה: בעלי אתרים חדשים זקוקים לתנועה מיידית כדי להחזיר את ההשקעה הראשונית, ולכן נאלצים לשלם למערך הפרסומות של גוגל כדי לזכות בחשיפה מינימלית. אתרים ותיקים נהנים ממוניטין ויראלי, שהולך ומחזק את עצמו עם הזמן.
6) מודל הפרסום של גוגל נולד מתוך הפרת פטנט רשום
גוגל הפיקה רווחי-עתק בעזרת שיטת פרסום חכמה: מכירה של מילות מפתח (כמו "חופשה באילת" או "מסך שטוח") למפרסמים בשיטת מכרז פתוח. היא קוראת לה אדוורדז (AdWords). מה הבעיה עם זה? הנהלת גוגל "השאילה" את השיטה הזאת מאתר מהפכני ורווחי אחר, שנקרא בתחילה 'גוטו.קום' ואחר כך אוברצ'ור. ממציא השיטה, המנכ"ל ביל גרוס, רשם עליה פטנט בארה"ב. הוא כמובן תבע את גוגל על הפרת פטנט. אחרי שנים של מריבות משפטיות יקרות להחריד, ולאחר שחברת יאהו קנתה את החברה של גרוס בסכום של 1.6 מיליארד דולר, שני הצדדים (יאהו מול גוגל) התפשרו מחוץ לבית המשפט. גוגל קיבלה רשיון חופשי להשתמש בפטנט שאותו הפרה (לכאורה), בלי לספוג שום עונש משמעותי ובלי לוותר על אופי הפעילות שלה. במילים פשוטות: גוגל הפרה פטנט רשום בשביל לעשות המון כסף, ואז השתמשה בכספה הרב כדי לסגור עסקה חשאית בבית המשפט, מאחורי גבו של הציבור.
7) גוגל מעודד ספאם, אתרי-זבל והעתקות של תוכן
כדי לעשות כסף, המציא גוגל שיטת פרסום המכונה "אד-סנס" (AdSense). זוהי רשת המדיה של גוגל, שבעבר כונתה 'רשת התוכן'. אלו פרסומות טקסט, תמונות, באנרים ומודעות וידאו שאותן ניתן להשתיל בכל אתר תוך מספר שניות. גוגל קורא את תוכן האתר, מנתח את הטקסט ושולח אליו פרסומות לפי אופי התוכן. נשמע מושלם? לא לגמרי. השיטה היא אוטומטית כמעט לגמרי, והיא לא בודקת את מקוריותו של התוכן. לכן, תוכנית אדסנס של גוגל מעודדת נוכלים להעתיק תכנים מקוריים של עיתונים ומגזינים, להקים בן-לילה אלפי אתרים פיקטיביים, להזרים אליהם תנועה ולהרוויח כסף מכל עמוד באתר בעזרת פרסומות טקסט אוטומטיות של גוגל. נכון, גוגל הודיעה שהיא מנסה להילחם בתופעה, אבל בינתיים לא הפגינה נחישות רבה מדי. אגב, גם אדסנס הוא לא רעיון מקורי של גוגל, אלא שירות שפותח במקביל על ידי סטארט-אפ אחר (גוגל קנתה אותו מיד, כדי למנוע תחרות).
8) גוגל הוא מפר זכויות היוצרים הגדול בהיסטוריה
החוק אוסר להעתיק תכנים מקוריים ולפרסם אותם בלי לקבל רשות מפורשת מן היוצר. גוגל מתנהג הפוך לגמרי: הוא מעתיק ומפרסם תכנים מקוריים (כולל תמונות) במשך 365 ימים בשנה, כל עוד לא קיבל בקשה מפורשת וחד-משמעית להפסיק באופן מיידי. גם אם אתר מסוים נמחק ונעלם מן הרשת, גוגל נוהג להחזיק גרסת מטמון שלו. אתר יוטיוב (YouTube) ספג כמות אדירה של תביעות מצד גופי טלוויזיה, מוסיקה ותקשורת בכל העולם. פרויקט סריקת הספרים של גוגל (Google Books), המכונה בפשטות 'גוגל ספרים', גם הוא הביא לגל ענק של תביעות נגד גוגל. ענק החיפוש מעתיק ספרים ותכנים של אחרים, מאחסן אותם על מאות אלפי השרתים שלו, מפרסם אותם חינם לכל דורש -- ובדרך עושה מיליארדים מהצד בעזרת פרסומות. בפועל, הרווחים של גוגל הם כסף שנלקח מן הציבור (עיתונאים, מומחים, סופרים, בלוגרים, עורכים, צלמים, בעלי אתרים) והועבר לקופתו התופחת של גוגל בקליפורניה. מישהו צריך לאזן את התמונה, ולהחזיר חלק מן הכסף הזה אל היוצרים.
9) גוגל לא אוהב לענות לטלפונים, מכתבים או אפילו דוא"ל
בתור תאגיד שמרוויח מיליארדים של דולרים מדי שנה, הייתם מצפים ש'גוגל' יקים מערך שירות טלפוני רציני ויעיל כדי לענות על מרבית פניות הציבור. נכון? אז זהו, שלא. גוגל לא ממש אוהבים לטפל בלקוחות דרך הטלפון, אפילו לא כאלה שמשלמים מאות ואלפי דולרים על פרסום בגוגל. רק בתקופה האחרונה החלו אנשי גוגל לקלוט שמערך טלפוני הוא חובה, לכל חברה שרוצה לגדול. גם פניות בדוא"ל נענות באופן איטי, ובמרבית המקרים אינן נענות לעולם. גוגל שואב הכנסות ממאות מליוני משתמשים, אבל הוא מאוד בררן כאשר הוא בא לקבל משוב המוני, כי הוא רוצה להרוויח מיליארדי דולרים בכל רבעון, ולא לפטפט עמכם על תקלות בג'ימייל. לסיכום הנקודה: אין כל פרופורציה בין הרווחיות (האדירה) של גוגל ובין הנכונות (המעליבה) שלו להעניק שירות ותמיכה, במיוחד דרך הטלפון.
10) גוגל ישראל מתחבא מן הציבור: הטלפון והכתובת אינם נמסרים בשום מקום
עד לפני כמה שנים, בהתאם למסורת התאגידית של אבא-גוגל בלב עמק הסיליקון, גם חברת גוגל ישראל בע"מ הסתירה את עצמה. טלפון? כתובת? תשכחו מזה. מאיר ברנד, המנכ"ל, כנראה העדיף לפנות ישירות ל-500 החברות הגדולות בישראל, ולא לקבל פניות טורדניות מהאזרח הקטן. צלצול למוקד 144 החזיר עד לא מזמן את התשובה הבאה: אין מספר כזה. רק באתר רשם החברות מתקבל מידע מינימלי על גוגל ישראל: כתובת משרדי גוגל ישראל היא יגאל אלון 98 בתל אביב, מספר קומות מפוארות ביותר בתוך מגדל אלקטרה. מספר חברה (ח.פ.): 513695478.
גוגל ישראל - אתר רשם החברות
לסיכום: גוגל סורק רק חלק קטן מאוד מתוך הרשת העולמית, גוגל מתקשה להבין פלאש, גוגל לא מבין תמונות וגרפיקה כמונו, לא יודע לעשות לוג-אין, חושד באתרים חדשים, הפר פטנט רשום, מעודד ספאם, מפר זכויות יוצרים בהיקף חסר-תקדים, לא רוצה לדבר בטלפון עם רוב המשתמשים שלו, ובמשך שנים רבות מדי הסתתר מן הציבור הישראלי בבניין משרדים מוגן היטב. רק אנחנו, ציבור הגולשים והלקוחות, יכולים לשנות את המצב הזה. יש להמשיך למתוח ביקורת צרכנית וציבורית נוקבת כלפי מנוע החיפוש החזק, הגדול והמפורסם ביותר בתולדות האנושות - לא רק בגלל שהוא מונופול, אלא בגלל שהוא צבר יותר מדי עוצמה, ללא פיקוח מתאים.
אל תתנו לענק הזה להתעלם מכם בדרך לעוד רבעון פיננסי מדהים.
מאמר ביקורת מאת אורי ברייטמן
דוא"ל: uribreitman@gmail.com | טלפון: 0522-470282
הכותב הוא מומחה שיווק במנועי חיפוש, קידום אתרים, אופטימיזציה, קופירייטינג ובניית אתרים בהתאם לדרישות מנועי חיפוש. הכותב מנהל את הבלוג חופש החיפוש. מאמר הביקורת שלהלן פתוח למשוב הגולשים, ומטרתו היא לעורר חשיבה פתוחה וביקורתית כלפי תאגידים גדולים כגון גוגל, יאהו, מיקרוסופט ודומיהם. למרות שכותב שורות אלו, אורי ברייטמן, מעריך ואוהב את גוגל בתור מנוע חיפוש משובח, הוא עדיין מאמין שלא קיים ארגון חסין מביקורת רצינית, במיוחד כאשר הארגון צובר עוצמה כלכלית, חברתית, פוליטית ותרבותית.
|
