כוננות עם שחר
Zero Dark Thirty
ארה''ב 2012
בימוי: קתרין ביגלו
תסריט: מארק בול
משתתפים: ג'סיקה צ'סטיין, ג'ייסון קלארק, קייל צ'נדלר, ג'ניפר אילי, ג'יימס גנדולפיני, כריס פראט, אדגר רמירז, מרק סטרונג
מוסיקה: אלכסנדר דספלה
אורך: 157 דקות
פיגועי ה-11 בספטמבר התרחשו ב-2001. עשור שלם נדרש למעצמה האמריקאית כדי להתחקות על עקבותיו של אדריכל הפיגועים, הארכי-טרוריסט האיסלאמיסט הסעודי המתועב אוסאמה בן-לאדן. המאמץ המודיעיני הסיזיפי, הקטלני, היקר להחריד והמייאש-לעיתים מתועד כאן באופן דרמטי, בחלקו בלבד.
צריך לומר מיד: 'כוננות עם שחר' הוא אחד הסרטים הטובים של 2012, ואחד מהסרטים הטובים ביותר שנעשו בז'אנר המודיעיני המודרני. זהו לא סרט קל לצפייה ולעיכול. הוא בכלל לא קצר (157 דקות זה די הרבה, לרוב האנשים). הוא מורכב, לעתים תובעני מדי, וכולל בתוכו גם סצינות עינויים מפרכות. עם זאת, הוא מהווה פרויקט קולנועי קריטי להבנת אחד מן המרדפים המוצדקים והגדולים בתולדות התרבות המערבית החדשה.
השחקנית הנאה והג'ינג'ית ג'סיקה צ'סטיין נבחרה לגלם את התפקיד המרכזי, שסוחב עליו את כל הסרט: דמותה של מאיה (ללא שם משפחה), סוכנת סי-איי-איי (CIA) קשוחה, אובססיבית וממוקדת שהצליחה במשימתה לאתר ולחסל את בן-לאדן. היא נשלחת אל שגרירות ארה"ב בפקיסטאן, שם היא מכלה את שנותיה בחקירת אנשי אל-קעידה, תוך חיפוש עקשני ומתיש אחר מחט קטנה בערימת השחת.
 כוננות עם שחר - כמה שנים לקח לתפוס את בן-לאדן?
הסרט מחולק למעשה לשני חלקים - הראשון עוסק בקשיים העצומים בהם ניצבת כל סוכנות מודיעין, ביון או מאבק בטרור. מדובר על פעילי טרור גלובלי, המתניידים בין ארצות וקשה מאוד ללכוד אותם. בחלק הראשון יש עצירים, אסירים, חקירות, עינויים, מודיעים, משתפי פעולה, איכונים ומעקבים, הערכות מצב והמתנה מורטת עצבים. החלק השני הוא למעשה המשימה הצבאית הסופית, אחרי שכבר מצאנו את החשוד המרכזי והגיע הרגע לצוד אותו בעזרת מסוקים, חיילים ורובים.
למען האמת, די קשה להבין את החלק הראשון של "כוננות עם שחר" בצפייה ראשונה. עומס הפרטים, השמות, הארצות והעובדות עשוי להכביד על כל צופה סביר. רק בצפייה השנייה, השלישית והרביעית מצליח המוח האנושי להרכיב בהדרגה את הפאזל העלילתי. שמות אקזוטיים כמו אבו-אחמד אל-כווייתי, אבו-פרג' אל-ליבי, איימן א-זוואהירי ושלל חלאות אל-קעידה מתגבשים לכדי זהות אמיתית במהלך ארוך של הרחבת התודעה. אך כמו בכל דבר קשה בחיים - יש תמורה בעד המאמץ.
הסרט משתמש בשיטת המקל והגזר כדי לתגמל את מי שהצליח לשרוד את החלק הראשון: המשימה הצבאית היא רכבת-הרים של אדרנלין טהור. קל מאוד להתרגש ביחד עם לוחמי יחידת "אריות הים" (Navy Seal). ההמראה הלילית, הנחיתה הקשה, החדירה אל המצודה, ההפרדה בין נשים וילדים, חיסול החמושים וההגעה אל המטרה המרכזית (אוסאמה) - יותר מותח מזה פשוט לא יכול להיות.
הבמאית המוכשרת קתרין ביגלו עשתה כאן עבודה די מדהימה באריזת המוצר והגשתו לצופה האמריקאי הממוצע. הסקרנות הלאומית של האמריקאים בכל הנוגע לתפיסת בן-לאדן תירגמה את עצמה לפרויקט שעלה 40 מליון דולר והצליח להכניס 132 מליון דולר, בעיקר על סמך התלהבות פטריוטית בסיסית. ברור לחלוטין שאם המבצע היה נכשל (ובן-לאדן לא היה באותה מצודה), כמעט אף אמריקאי לא היה מעוניין לצפות בכישלון הזה על המסך הגדול.
ברמה הדרמטית והפסיכולוגית, ההתמקדות האינטימית של "כוננות עם שחר" על הדמות הראשית - אישה לוחמת המשלמת מחיר אישי יקר - הוא הסיבה המרכזית שבגללה הוא מצליח להישאר אפקטיבי. התסריט מתבסס על עובדה אמיתית: אכן, היתה סוכנת CIA קשוחה ועקשנית שהתמידה במשך שנים בעבודת "ציד אל-קעידה", והובילה את הסוכנים והמפקדים אל ביתו המבוצר של בן-לאדן בפקיסטאן. אנחנו מלווים את המסע של הסוכנת "מאיה" לכל אורכו, על שלל קורבנותיו ואכזבותיו, עד לסוף המזעזע, שאין בו "הפי אנדינג" אלא בעיקר אפיסת כוחות.
מבחינה כלכלית, המצוד האמריקאי אחרי בן-לאדן עלה למשלמי המיסים סכום בלתי-נתפס של כ-3 טריליון דולר במשך 15 שנים. אוסאמה נורה למוות על ידי שני כדורים בלבד, אך אלפי אנשים השתתפו בפרויקט הבינלאומי לאיתורו, לכידתו והשלכתו לים. בנוסף לצוותים שהועסקו במצוד עצמו, שילמה אמריקה מחיר יקר מאוד בשתי מלחמות מיותרות (אפגניסטן ועירק), ששינו את העולם ואולי אף פגעו אנושות בכלכלת ארה"ב.
באופן מפתיע, בן-לאדן היה מספיק פיקח כדי להבין את העלות האדירה שמשלמת אמריקה עבור לכידתו. הוא הצהיר באופן פומבי שמטרתו היא להביא את ארצות הברית של אמריקה לכדי פשיטת רגל של ממש, בדומה למה שקרה לברית המועצות בעקבות הפלישה האיומה שלה לאפגניסטן. ב"כוננות עם שחר" אנו מציצים דרך חור המנעול אל העלויות האנושיות העצומות הנדרשות, כדי לנהל אופרציה כה ארוכה ומושקעת לתפיסת ראש ארגון טרור מתוחכם, שיודע כיצד להסתתר, לא להיראות בציבור, לא להסגיר את עצמו ולא לעשות טעויות - כמעט. בלי ספויילרים, רק נאמר שכל מנהיג של ארגון טרור זקוק לשליחים, וכדאי להחליף אותם מדי פעם.
לסיכום, "כוננות עם שחר" הוא סרט חובה לישראלים המתעניינים במאבק בטרור, חובבי סרטי מלחמה ומודיעין, וכל מי שרוצה להרגיש היטב את מורכבותה של עבודת המודיעין בעולם מודרני וטכנולוגי. אם תשימו בצד את הויכוח המתיש על "בעד ונגד עינויים" (חד משמעית נגד), ואם תהיו מוכנים לראות כיצד אנשי סי-איי-איי משחדים נסיך סעודי למסור פרטים של אזרחית תמימה תמורת למבורגיני חדשה - כדאי לכם לפנות 160 דקות מזמנכם היקר.
|
