לכשכש בכלב

Wag The Dog

ארה''ב 1997

בימוי: בארי לוינסון




הפקה ותסריט: דיויד מאמט, הילרי הנקין




משתתפים: דסטין הופמן (סטנלי מוטס), רוברט דה-נירו (קונראד ברין), אן הייש (ויניפרד איימס), דניס לירי (פאד קינג), וילי נלסון (ג'וני דין), קירסטן דאנסט (טרייסי ליים), וודי הרלסון (ויליאם שומאן)




מוסיקה: מרק קנופלר




אורך: 97 דקות

'לכשכש בכלב' הוא סרט מבריק מאין כמוהו. זוהי סאטירה פוליטית מתוחכמת, שנונה וחשובה לצפייה. היא מבהירה בצורה מופתית את תפקידם של ה"ספין דוקטורס", אותם פעלולני-תקשורת ציניים שמצליחים להסיט את תשומת-ליבו של הציבור מנושאים חשובים לסוגיות פיקטיביות, בהתאם לצרכים של בעלי עניין, נשיאים וראשי ממשלות.

הנשיא האמריקני בצרות: סקנדל מיני מערער את כיסאו לפני הבחירות. כדי לפתור את הבעיה, נשכר מומחה ספינים בשם קונראד ברין (דה-נירו). עד הסוף לא ברור לגמרי עבור מי ברין עובד ומהן סמכויותיו האמיתיות. ברין שוכר את שירותיו החשאיים של מפיק הוליוודי יהודי בשם סנטלי מוטס (דסטין הופמן בעוד תפקיד כביר), כדי לביים מלחמה עם אלבניה. למה אלבניה, שואל מוס. למה לא, עונה ברין. מלחמה זה שואו-ביזנס, מבהיר לו ברין. הציבור חייב 'לקנות' את המלחמה, ולכן צריך לארגן לו שואו, סיסמה, משהו לזכור.

 

לאחר שהסי-איי-איי מתערב בהפקה המוצלחת, ומכריז על סיום המלחמה - ממציאים השניים גיבור מלחמה פיקטיבי, חייל בדרגת סמל בשם ויליאם שומאן, שלכאורה הופקר בשטח האויב. שומאן, שבעזרת תכסיסים תעמולתיים ומוסיקליים הופך לגיבור עממי מתוקשר, מתברר בסוף כמטורף, נורה למוות בידי איכר מבועת, וזוכה להלוויה צבאית מלכותית, כדי לכסות על התקרית.

 

למרות אינספור בעיות ומצוקות, הקמפיין של הצמד ברין ומוטס מתברר כהצלחה. הנשיא האמריקני הסוטה אכן נבחר לכהונה שנייה. העיתונות לא עלתה על הבלוף. המלחמה המזויפת לא נחשפה בזמן. שותפי הסוד שמרו על פיהם סגורים. גיבור המלחמה המת, שהיה רק קצת יותר סוטה מהנשיא, לא נגלה במערומיו בפני הציבור הדומע. מה שנראה בתחילה כתעלול שלעולם לא יצליח לעבוד, מסתיים במחיאות כפיים של קהל סומא באפילה. רק הצופה בסרט בוהה, כלא מאמין, בציניות האינסופית.

 

לאורך העלילה, נפרשת דמותו המקסימה של סטנלי מוטס, מפיק נמרץ בעל נסיון עשיר, שלעולם אינו מתייאש. גם כאשר המצב מסתבך והתנאים הופכים בלתי אפשריים, מוטס מזלזל בכל הקשיים, ותמיד טוען שהוא עבר חוויות עוד יותר אבסורדיות. תשוקתו המקצועית של מוטס, גם על רקע מזימה פוליטית צינית קיצונית, מאפשרת לסיפור להמריא אל מעבר לתחום הפוליטי, והופכת את הסרט למאבק של אמן בעל דמיון אינסופי, במגבלות המציאות היומיומית האפורה.

 

הטעות הטראגית של מוטס, בסופו של הסרט, היא להתעלם מן העובדה שהוא לא פועל כאן בשדה הקולנועי הרגיל. מכיוון שהוא מתוכנת לקבל קרדיט על עבודתו כמפיק, הוא אינו מסוגל להשלים עם העובדה שמדובר במשימה מחתרתית, בגיבוי אנשי-צללים. לזכותו של רוברט דה-נירו, הוא מצליח להעביר כאן את הדילמה של ה'ספין דוקטור' כשהוא בא להתמודד עם המפיק הסורר. דווקא כאשר הופמן מתגלה כסכנה אמיתית להצלחת הקמפיין כולו, מתגלה ברין כאיש בעל רגשות אמיתיים. הוא אמנם מחסל את מוטס בערמומיות (מוות מהתקף-לב, לכאורה), אבל אפשר להבין שהחיסול הזה היה לו קשה, כי גם הוא, המומחה מוושינגטון שכבר ראה הכל, נקשר לדמותו החביבה והמשעשעת של מוטס, ואפילו חובש כיפה כשהוא מגיע להלווייתו.

 

לכשכש בכלב - סאטירה פוליטית מבריקה על ספינים ומלחמות

 

שמו של הסרט, 'לכשכש בכלב', הוא כמובן אלגוריה על זנבו של הכלב, המכשכש בכלב עצמו, אם אכן היה חכם יותר מן הכלב. במציאות שבה הספין מחליף את המציאות, שבה הציבור הולך כמו צאן לטבח בידי תאגידי תקשורת נכלוליים הקובעים סדר יום מלאכותי, סרטים כמו 'לכשכש בכלב' ממלאים תפקיד קריטי לבוחר, ולכן ראויים למעמד של קלאסיקה. משחקם המעולה של דה-נירו והופמן סייע להכניס את הסרט לתודעה, למרות שהיה רחוק מלהיות שובר-קופות. ההפקה מוכיחה את תרומתו של המדיום הקולנוע בחשיפת מנגנונים שלטוניים סמויים מן העין. רק כשרואים את הספין מתהווה מול עינינו, אנו קולטים עד כמה ערמומי יכולים להיות סוכני המשטר.

 

'לכשכש בכלב' יצא לקולנוע רק חודש לפני שהתפוצצה בתקשורת הבינלאומית פרשת מוניקה לוינסקי, סקנדל הסקס הארוך והמתיש שעבר הנשיא הדמוקרטי ביל קלינטון בשנות ה-90. לאורך 1998 ו-1999, הלך הסקנדל והתפשט, עד שאיים על המשך כהונתו של קלינטון. אולי בהשראת הסרט ואולי בלעדיו, החליט הנשיא קלינטון על לפחות שלושה מבצעים צבאיים, אחד מהם הרחק במדינת סרביה (!), הכל בזמן שמשבר לוינסקי נמצא בדיונים שונים בקונגרס, חקירות ואיומי הדחה. בספר עליו התבסס הסרט, 'גיבור אמריקני' מאת לארי ביינהרט, הנשיא עם הספין הוא לא אחר מאשר ג'ורג' בוש הראשון, והמלחמה היא 'סופת מדבר', שכיום נקראת 'מלחמת עירק הראשונה' - סוג של קמפיין פוליטי לבחירתו-מחדש ב-1992 (שנכשל).

 

גם לנו, בישראל הקטנה, יש הרבה ספין-דוקטורס שמנסים לשנות את סדר היום הציבורי והתקשורתי על בסיס יומי. מומחי תקשורת בעלי ממון וקשרים מצליחים להמציא אויבים דמיוניים או מנופחים (איראן או אלבניה?), בעיות פיקטיביות במדינות רחוקות מן העין ומן הלב, עימותים נצחיים מול דתות זדוניות-לכאורה. הספינולוגים מפעילים מערך עשיר שתפקידו לסובב בעורמה את תמונת המציאות של הקוראים והצופים כך שיאמינו שהם קורבנות, שהם מותקפים ושהם בסכנה מתמדת - גם כאשר המציאות מסרבת להתיישר אל תוך מגבלות הספין.

 

לסיכום, "לכשכש בכלב" הוא צפיית-חובה. תסריט המופת של דיויד מאמט והילארי הנקין, על פי הספר 'גיבור אמריקני', מצליח לשעשע וללמד את הצופה הנאיבי. שרטוט דרכי עבודתם של הספינולוגים מול התקשורת והעיתונות היא מלאכה קשה, אך הבמאי בארי לוינסון וצוותו עמדו במשימה בכבוד. שני השחקנים הראשיים בנו כאן דמויות מלאות, אהובות, נכלוליות אך מקסימות, שהצופה אינו יכול להתנתק מהן עד הסוף המר והנמהר שלהן, ושל כולנו.