ביקורות קולנוע מאת אורי ברייטמן

מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר

Star Wars: The Force Awakens
ארה''ב 2015
בימוי: ג'יי ג'יי אברהמס

תסריט: לורנס קסדאן, ג'יי ג'יי אברהמס, מייקל ארנדט

משתתפים: הריסון פורד, קארי פישר, אדם דרייבר, דייזי רידלי, ג'ון בויגה, אוסקר אייזק, אנדי סרקיס

מוסיקה: ג'ון ויליאמס

אורך: 135 דקות


מלחמת הכוכבים חוזרת לשבור קופות, והפעם המוצר מתקבל בברכה על ידי הקהל הרחב ורוב המבקרים. אחרי סדרת כשלונות מעציבה של ג'ורג' לוקאס, יש כאן החזרת עטרה ליושנה. סוף סוף אנחנו מקבלים תמורה לכסף: סרט עם שחקנים טובים, בימוי טוב, עריכה טובה ועלילה מותחת. בזכות השחקן הגדול הריסון פורד יש כאן אפילו סרט שמצליח להצחיק, לרגש ולעורר תגובות אנושיות שמחממות את הלב. אלא שגם 'הכוח מתעורר' סובל מכמה חולשות מעצבנות.

 

ראשית, יש כאן סרט שמנסה לשמח את כולם - את ה'קשישים' משנות ה-70 שראו את כל הסרטים הקודמים, את דור הביניים מהניינטיז שמחפש משהו חדש ומעניין, ואת הילדים הקטנים של המילניום החדש, שזו להם ההיכרות הראשונית עם 'מלחמת הכוכבים' בקולנוע. הסרט אכן פונה בנימוס לכל המשפחה - הסבא, הדוד, האב, האם וכל שלושת הילדים. למען ההגינות נציין שזו בעיה שסרטים רבים לא היו מסוגלים להתמודד איתה.

 

תוצאות הפשרה המסחרית: סצינות האקשן לא מספיק אכזריות, העלילה לא מספיק מתוחכמת, ואפילו סצינות הרומנטיקה לא מספיק סקסיות. במאמץ עליון לקבל דירוג PG-13, סצינות האקשן והמלחמה עברו תהליך של סירוס כימי מאולץ. התוצאה הסופית היא מלחמת לייזרים ללא דם, ללא סבל וללא קורבנות של ממש: כוכבים שלמים מתפוצצים על יושביהם ואנחנו אפילו לא מוחים דמעה.

 

'הכוח מתעורר' מנסה לשחזר את רוח שלושת הפרקים הראשונים בטרילוגיה, וליתר דיוק - הפרק הראשון ('תקווה חדשה') שיצא ב-1977 ושינה את עולם הקולנוע לתמיד. כל האלמנטים שעבדו שם, עובדים איכשהו גם כאן: הגיבור האלמוני שמגיע מן המדבר השומם; הרובוטים החמודים שגונבים את ההצגה; חללית ה'מילניום פאלקון' הגרוטאתית; חוש הומור בריא שמצליח לטשטש את התסריט הבלתי-הגיוני; איום כוכב המוות והמשימה הבלתי-אפשרית לחסלו תוך זמן סופר-קצר.

 

במובן מסוים, היתרון של 'הכוח מתעורר' הוא גם נקודת התורפה שלו: נוסטלגיה. למדנו שוב שכל נסיון לשחזר את הקסם של פעם, מספק רווחים בגזרת המעריצים הנלהבים, אבל בסופו של דבר הצופים נשארים עם מוצר ממוחזר. במילים אחרות, 'הכוח מתעורר' הוא סרט פופולרי בטווח הקצר, אבל כמעט נטול חשיבות לחלוטין בטווח הארוך. כל הרכיבים העלילתיים שהופכים אותו מותח ומעניין, הם למעשה שימוש נוסף בהמצאות מבריקות שהפכו לפטנט בשנות ה-70 של המאה הקודמת.

 

הכוח מתעורר - מלחמת הכוכבים קמה לתחייה
הכוח מתעורר - מלחמת הכוכבים קמה לתחייה

 

שתי ההצלחות האישיות של 'הכוח מתעורר' הן השיבוץ המבריק של האריסון פורד (האן סולו) בתפקיד 'האבא של כולם'. האריסון פשוט נפלא בכל הדיאלוגים שהוא מקבל, והתסריט מעניק לו כמעט את כל הפאנצ'ים הטובים. אפשר לומר שהוא כמעט השחקן הרציני היחיד בסרט. ההצלחה השנייה היא השחקנית הצעירה דייזי רידלי בתפקיד ריי, המשלבת גוף נסיכי חטוב עם אינטלקט ואצילות נפש. ריי היא דמות ראויה להערצה, למרות שהמהפך המהיר והקיצוני שהיא עוברת במהלך הסרט הוא בלתי סביר, בלתי קביל ובלתי אמין בעליל.

 

'הכוח מתעורר' משקיע מאמצעים רבים כדי לפנות אל דור חדש של אפרו-אמריקנים, שלמעשה לא קיבלו שום ייצוג רציני בטרילוגיה המקורית. כך שולבה דמותו המעניינת של פין (ג'ון בויגה) - עריק נדיר מן המסדר הראשון, סוג של סרבן מצפון אמיץ. תוצאות ההחלטה המוסרית של פין, לכאורה בורג זעיר במערכת עצומה, מוכיחה עד כמה חשוב לכל אימפריה מוצלחת לשמור על קוד אתי בסיסי, ולו בכדי למנוע תסיסה פנימית. ברגע שמפקד המסדר הראשון, קיילו רן (השחקן אדם דרייבר), נותן פקודה מיותרת לרצוח כפריים חפים מפשע, הוא למעשה מפסיד במלחמה. בריחתו של פין מתבררת במהרה כצרה אסטרטגית: העריק הזוטר נוחת בחיק המורדים ומספק להם סיוע צבאי קריטי, סיוע שמטה את הכף לטובת 'הטובים'.

 

ההיבט המוסרי של הלחימה הוא אחד המרכיבים המפתיעים בסרט הזה, במיוחד אם הוא מנסה להגיד משהו על קרבות אחרים שבהם מעורבת אמריקה כיום. אפשר לומר שהדרישה של ג'יי ג'יי אברהמס והתסריטאים שלו ל'חוקי מלחמה' בכל אימפריה, היא רמיזה עדינה לכיוון של עירק, אפגניסטן ואפילו הלחימה בכנופיות אל-קעידה ודאע"ש. כי בסופו של דבר, לך תדע איך פתאום יגיח מן המדבר כוח של מורדים, יתבסס על דת עתיקה, ויפצח בסדרה מדהימה של פיגועים.

 

ברמה המעשית, אין ספק שמדובר בסרט קולח, עשוי היטב ומבדר ברובו. הצילום נראה טבעי, השחקנים ברובם עושים עבודה מדויקת, והעלילה הבין-גלקטית זורמת בצורה מקצועית. מצחיק לחשוב על כך שהשחקן מארק האמיל (לוק סקייווקר) קיבל משכורת על עבודתו הסופר-זניחה בפרק זה. אבל הבעיה היא שמדובר במוצר צריכה המוני מבית 'דיסני' שאיננו מחדש דבר, איננו פורץ גבולות ואיננו מפתיע בשום דרך.

 

לסיכום, "הכוח מתעורר" הוא בידור נקי לכל המשפחה, עם מגע נוסטלגי שיודע ללחוץ על הזיכרון הקולקטיבי של חברי כת סטאר וורס. עם זאת, אי אפשר לומר שמדובר ביצירה אסורה להחמצה. סרטי האקשן של ימינו יודעים ללכת רחוק יותר, לספק אפקטים מרשימים יותר, לשרטט עלילה מעניינת יותר ולפנות לקהלים מתוחכמים יותר. טוב מאוד שמר לוקאס החליט לצאת מהתמונה, אבל לא בטוח שכל אחד ירצה לצפות במוצר הסופר-ממוסחר הזה.

אם הכוח התעורר, אולי גם לכם יהיה כוח לקרוא עוד ביקורות