ביקורות קולנוע מאת אורי ברייטמן

דרכים צדדיות

Sideways

ארה"ב 2004

בימוי: אלכסנדר פיין

שחקנים: פול גיאמאטי, תומס היידן צ'רץ, וירג'יניה מדסן, סנדרה הו, ג'סיקה הכט, מיסי דוטי

 

"דרכים צדדיות" היא קומדיה קטנה וסלחנית על גברים באמצע החיים. הסרט נותן "הנחות" לגברים במשבר גיל הארבעים, המגלים כי רוב חייהם עברו ושום דבר משמעותי עדיין לא קרה. במרכז היצירה עומד פלח אוכלוסיה של גברים לבנים גרושים/רווקים בלי ילדים, שיש להם כסף, זמן ורגשות אשמה. הם מנסים למצוא מערכת יחסים יציבה, אך מרגישים אבודים במעגל החיים, כאילו החמיצו את כל ההזדמנויות שניתנו להם.

 

הסיפור לא מטלטל במיוחד - מיילס וג'ק הם שני חברים שיוצאים לטיול של שבוע באיזור היינות של דרום קליפורניה. ג'ק, שחקן דועך, עומד להתחתן עם בחורה ארמנית עשירה, ולהתייצב מבחינה כלכלית. מיילס הוא סופר-בפוטנציה, גרוש מדוכא, אלכוהוליסט, מורה לספרות ואדם מריר ביותר. מיילס רוצה לעשות חיים עם ידידו הוותיק, רגע לפני שג'ק נכנס למערכת יחסים יציבה.

 

דרכים צדדיות - משבר גיל הארבעים
דרכים צדדיות - משבר גיל הארבעים

 

מה שנדמה בתחילה כטיול של יינות ונופים, הופך למסלול של סקס ושקרים. ג'ק, כך מסתבר, החליט לזיין כמה שיותר לפני שהוא נכנס לחופה. הוא מסתיר את החתונה המתקרבת מפני נשים שהוא פוגש, ונחוש למצוא הרפתקאות מיניות עד הדקה התשעים. מיילס נגעל מן התוכנית של ג'ק ומרגיש מנוכר יותר ויותר. הוא מוצא את עצמו חושף את השקר, וכך פוגע בעצמו פעמיים: פעם אחת כאשר האישה שהוא מתחיל איתה מחליטה לנתק איתו את הקשר כאשר היא מגלה את האמינות המפוקפקת של ידידו הטוב ביותר, ופעם שנייה כאשר ג'ק עצמו מותקף על ידי שתי נשים שונות, כל אחד מסיבותיה-היא (הראשונה מגלה את השקר, השנייה היא למעשה אישה נשואה שבעלה מגלה את הבגידה). בכל פעם שג'ק מותקף פיזית, גם מיילס סובל מכך.

 

התסריט שנון למדי, וכולל בתוכו מגוון נושאים הקשורים בשלב הבוגר של החיים, החל מתלות כלכלית בהורים (מיילס גונב כסף מאמא שלו כדי לממן את הטיול), דרך פחד מזוגיות מונוגמית, צלקות של גירושים, בגידות של אנשים נשואים, בעיות של אלכוהוליזם מתון, תחושת כישלון תעסוקתי ועוד. במהלך הטיול מגלה מיילס כי הספר שעבד עליו שלוש שנים לא ייצא לאור, והוא מנסה לשכך את זעמו בעזרת אלכוהול - דפוס התנהגות דפוק לחלוטין. הסצינה שבה הוא שופך על עצמו כד יין ענק היא מצחיקה וכואבת בו-זמנית.

 

ועדיין, למרות שנינות התסריט - "דרכים צדדיות" הוא סרט קטן על אנשים קטנים. היכולת המוכחת שלו לעסוק ברחמים העצמיים של הבורגנות האמריקנית השבעה לא מעורר תחושות חזקות מדי. הסלחנות המופלגת שהוא מגלה כלפי החולשות הגבריות הנפוצות איננה מדהימה ואיננה ראויה לשבחים מקיר לקיר. קחו למשל את האישה הנבגדת (השחקנית סנדרה הו), שמכה את ג'ק במרץ ואז פשוט נעלמת מן הסרט בלי שום הסבר. הבמאי מנסה לעורר סימפטיה כלפי ג'ק, גם כשהוא מתנהג בצורה בלתי נסבלת. לא תמיד זה עובד: כאשר מיילס גונב כסף מאימו, קשה להתאהב בדמות כזאת.

 

מעבר לחולשות שבסרט, ל"דרכים צדדיות" יש כמה תובנות מעניינות על חברות גברית באמצע החיים. המחוייבות של מיילס לסייע לג'ק בצרה, כאשר הוא מאבד את ארנקו בבית של האישה שבגדה בבעלה, מצליחה איכשהו לעורר סימפטיה. היכולת של מיילס לסכן את עצמו כדי לעזור לחברו הטוב ביותר מסיימת את הסרט עם חיוך. מיילס מוכן גם להרוס את רכבו כדי להסביר לאשתו העתידית של ג'ק את פשר החבלות באפו (תאונה מבויימת). הסוד שהשניים חולקים מעמיק את החברות שלהם. כך, במקום להגדיר את הבגידה של ג'ק באשתו כ"שקר" או "הונאה", הסרט מתייחס לעניין כסוד בעל משמעות עמוקה לשני גברים שאינם יכולים להזדהות בקלות עם כל סוג של מערכת זוגית מונוגמית. בנקודה הזאת, "דרכים צדדיות" עולה על משהו כלל-אנושי שניתן להבינו.

 

תעשיית היין של קליפורניה לא יכלה לקוות לסרט טוב יותר מבחינתה - לאורך כל "דרכים צדדיות" ניתן להבחין בפרסומת סמויה ("תוכן שיווקי") למוצרי האלכוהול של דרום קליפורניה. ההתמקדות בתחביב הקולינרי הזה נראה לעתים מוגזם, במיוחד כאשר הדמויות הראשיות פוצחות במונולוגים מרגשים על פשר הקשר בינם ובין הבקבוקים היקרים. חברים, תודו שאתם אלכוהוליסטים חביבים עם הרבה כסף ונגמור עם זה. הפטפוטים היומרניים על הקשר שבין האדם לגפנו אינם משכנעים. בסופו של דבר, אלכוהול הוא רק אלכוהול ולא צריך להעמיד פנים שמדובר כאן במוצר בעל עומק פסיכולוגי יוצא דופן.

 

לסיכום, "בדרכים צדדיות" היא קומדיה אמינה, מאוזנת ונעימה לצפייה. הסרט מתאים במיוחד לצפייה ביתית בדי-וי-די, ופחות לקולנוע. ההתייחסות הסלחנית והמפוכחת כלפי משבר גיל הארבעים מעוררת הערכה אך גם בעייתית לפרקים. נקודת המבט הגברית שולטת בסרט, ולכן היא מעוותת את התמונה במחיר גילוי כמה תובנות על מהות החברות הגברית כאקט מחתרתי ואנטי-מונוגמי נגד מוסכמות החברה והאינטרסים של המין הנשי. העיסוק בענף היינות מוגזם ואפילו מקומם. המשחק של כל המשתתפים מצויין, אך המועמדויות לאוסקר שקיבל "דרכים צדדיות" אינן מוצדקות.

רק באמצעות דרכים צדדיות אפשר לחזור לעמוד הראשי