משחק החיקוי
-
בימוי: מורטן טילדום
-
הפקה: טדי שוורצמן, נורה גרוסמן, עידו אוסטרובסקי
-
תסריט: גרהאם מור
-
משתתפים: בנדיקט קמברבאץ' (אלן טיורינג), קיירה נייטלי (ג'ואן קלארק), מרק סטרונג (סטיוארט מנזיס)
-
אורך: 114 דקות
'משחק החיקוי' הוא סרט חביב המשרת מטרה חשובה ממנו בהרבה: חייו ופועלו של המתמטיקאי וחלוץ מדעי המחשב אלן טיורינג (Alan Turing) הוא ללא ספק אחד הסיפורים המעניינים ביותר במאה ב-20, במיוחד על רקע עבודתו המדהימה במלחמת העולם השנייה. כן, זה אותו טיורינג מ'מבחן טיורינג' (האם אני מדבר עם מחשב או אדם אמיתי?), אבל בענייני חיים ומוות. לפנינו מלחמת המוחות במתחם פארק בלצ'לי במנצ'סטר, סביב פיצוח הגדרות הקידוד המשתנות של מכונת ההצפנה הגרמנית ה'אניגמה'. זהו פרק מפואר ביותר בתולדות בריטניה בפרט והמערב בכלל. עם זאת, כדי להעביר את טיורינג ו'אניגמה' אל הקולנוע הפופולרי, אין ברירה אלא להמיר את הסאגה המורכבת הזו למוצר הרבה יותר קל לעיכול, יותר סקסי ויותר מלודרמטי.
ההפקה הבריטית-אמריקנית הזאת נעזרת בשני שחקנים חביבים במיוחד, בנדיקט קמברבאץ' וקיירה נייטלי, כדי להפוך את מלחמת בריטניה-גרמניה לעלילת-משנה, כאשר במוקד נמצא כאן סיפור אהבה בלתי אפשרי. הציר המרכזי של 'משחק החיקוי' הוא מערכת היחסים המורכבת בין אלן טיורינג, הומוסקסואל שנרדף על ידי חברה שמרנית ופרנואידית, ובין נייטלי, בחורה מבריקה שנלחמת על מעמדה מול הורים מיושנים ומערכת צבאית קשיחה ובוגדנית.
בדומה לסרט טכנולוגי אחר, 'הרשת החברתית' (שתיעד את פיתוחה של פייסבוק), התסריט מקל על הציבור הרחב להיכנס לעניינים בעזרת פישוט הרקע הטכנולוגי והעמקת הצד הפסיכולוגי. טיורינג כאן הוא הרבה יותר מגאון מתמטי בעל חיבה לקודים, שירטוטים, משוואות ובינה מלאכותית. הוא משורטט כאן, אולי שלא בצדק ובלי גיבוי עובדתי כלשהו, כאדם מתנשא מאוד בעל תסמונת אספרגר (אוטיסט גבולי) בלתי מאובחנת, שסבל כל חייו מהתנכלות סביבתית בלתי פוסקת. טיורינג, שנרדף לא רק בגלל גאונותו אלא בגלל לקויותיו החברתיות, נאלץ לסבול עוד יותר בגלל נטייתו המינית שאותה סירבה אנגליה להכיל, עד כדי האשמה פלילית.
 משחק החיקוי - מלודרמה מלחמתית המשלבת בין מכונות לרומנטיקה
התוצאה היא סרט שמשתמש בנצחונה של אנגליה במלחמת העולם השנייה, בזכות פיצוח ההצפנה הגרמנית - כדי לדון בחשיבות קבלת השונה, האחר, החריג והבלתי-מובן. טיורינג הוא היוצא מן הכלל שמציל את הכלל, הגיבור הכי אלמוני ומוזר שניתן להעלות על הדעת. הוא אמנם מקבל כבוד והערכה מקומץ אנשי מודיעין וממשל, אך מורחק מעין הציבור והתקשורת, ובסופו של דבר אף נרדף על ידי כמה שוטרים מבולבלים, שלא ידעו דבר על הישגיו. הקפדתו של טיורינג להישאר בארון הותירה אותו חשוף לניצול מכל הכיוונים האפשריים. סירוסו הכימי, שפגע קשות בגופו ובכבודו, אולי באמת הוביל אל סופו הטרגי: ספק תאונה קטלנית עם אדי ציאניד, ספק התאבדות מכוונת דרך נגיסה בתפוח מורעל. רגעי מותו של טיורינג אינם מוצגים כלל על המסך (כמו גם רגעיו האינטימיים עם גברים), אך המוות שלו מועבר כסמל של כישלון משפטי ענק, קניבליזם חברתי מביש, שהעניש את האזרחים הנאמנים ביותר למולדתם.
כדי להאדיר את הישגיו המדעיים של טיורינג, מוכן התסריט של 'משחק החיקוי' לחרוג מן העובדות ההיסטוריות, לא פעם ולא פעמיים. אנחנו מקבלים כאן את הרושם שאלן טיורינג בנה את המכונה שלו 'כריסטופר' (על שם חבר-ילדות אהוב שנפטר ממחלה), לגמרי מן היסוד. במציאות, טיורינג התבסס על מודלים של אחרים. גם תהליך בניית הצוות זוכה כאן להקצנה דרמטית מכוונת, כאילו המערכת שמסביבו ניסתה להכשילו בכל דרך אפשרית, כאשר בפועל הדברים כלל לא היו כה חמורים, והצוות עבד בהרמוניה כבר בתחילת הדרך.
קל למתוח ביקורת על המלודרמטיזציה של העובדות ההיסטוריות. בסופו של דבר, 'משחק החיקוי' הוא מוצר הוליוודי, ולא סרט תיעודי יבש. התסריט מעמיס על הנרטיב ההיסטורי שלל מתחים וקונפליקטים פנימיים כדי להבליט את הישגיו הכבירים מול ממסד שמתקשה להבין את הברקותיו. אין ספק שהתסריט מסרב ליישר קו עם הדרישה לדיוק דוקומנטרי, אך הוא מקפיד לכבד את טיורינג ואת הישגיו. כמעט בכל שלב של הסיפור, מוצא את עצמו טיורינג נלחם מול אופיו הבעייתי, מול האשמות בבגידה, הגבלות צנזורה, מגבלות תקציב, לחץ של זמן, רשימת קורבנות הולכת וגדלה, ותחושה של כישלון אישי וקבוצתי אל מול מערכת הצפנה בלתי מנוצחת. טיורינג נלחם כאן מלחמת-עולם על חייו, מנצח במאבק מול המודיעין הגרמני אך מפסיד בקרב המשפטי על זכויות ההומואים באנגליה.
 רומן בלתי אפשרי בין אלן טיורינג, הומוסקסואל, ובין ג'ואן קלארק
הסרט, שהופק בתקציב זעום של 14 מליון דולר, יכול היה להיתקע בגבולות ההפצה של סרטי האיכות. בזכות דחיפתה של חברת האחים ויינסטיין, המריא 'משחק החיקוי' אל שמונה מועמדות לאוסקר, זכה באוסקר אחד על תסריט מעובד, והיה מועמד לעשרות פרסים אחרים, מהם זכה בכמה מהם. משחקו של בנדיקט קמברבאץ' זכה לשבחים מוצדקים, בזכות הצגת שבריריותו של טיורינג, תוך הצנעת גאונותו החריגה. משחקה של נייטלי חביב למדי, למרות שהוא אינו מתאר נאמנה את דמותה השגרתית-למדי של קלארק האמיתית. ובהחלט עדיף שהדור הבא יידע קצת יותר על המלחמה ההיא, מאשר שיצפה בעוד סרט פנטזיה סתמי כמו 'משחקי הכס' או 'משחקי הרעב'.
כך, למרות אינספור סטיות מן העובדות ההיסטוריות, מתמודד 'משחק החיקוי' עם המשימה החשובה של הצגת סיפור המלחמה המפואר הזה לקהל רחב ככל האפשר. הפרטים הטכנולוגיים המשעממים הושלכו הצידה לטובת תיאור מערכות יחסים בין אנשים בזמן מלחמה מזוויעה. הצופה נחשף לעבודתם של שוברי-הצפנה מקצועיים, רובם אנשי אקדמיה מבריקים בתחומם. התסריט גם מותיר מקום לדילמות האסטרטגיות המרתקות לאחר פריצת ה'אניגמה': כיצד פועלים כך שסוד הפריצה יישמר, וכדי שהצבא הגרמני לא יחשוד שהבריטים יודעים הכל? למרות שהפתרון שמצאו הבריטים במציאות היה מורכב מדי לתיאור בסרט שכזה, ניתן להבין עד כמה קשה לשמור על איפוק, ריסון וסודיות בסיטואציות שבהן חיילים ואזרחים מתים במאות, אם לא באלפים, מדי יום.
גדולתו של הסרט, אם כך, היא בהצגתו של אלן טיורינג כגיבור-מלחמה, למרות שלא נשא נשק ולא נפצע באף קרב. אתגר פיצוח הצפנת מכונת ה'אניגמה' של הגרמנים סייע רבות לקידום מדעי המחשב באותה תקופה, והעביר את הדגש מן הרובים והטנקים אל המעבדים והדיסקים. למעשה, לפנינו הפרק הראשון בהיסטוריה של לוחמת סייבר, מהסוג הפרימיטיבי ביותר. השילוב בין סודות מודיעיניים ובין סודות אישיים (נטיה מינית מול התקפות נאציות) יוצר דרמה צבאית-אנושית מושכת הפועלת במספר שכבות במקביל, בלי תחכום רב מדי, אך יוצרת עניין מספיק בשביל לרתק כמעט כל צופה.
'משחק החיקוי' מצטרף בכך לכמה יצירות דומות שעסקו באותו נושא: המחזה 'לפרוץ את הקוד' שכתב היו וויטמור, בגילומו של השחקן הגדול דרק ג'ייקובי; המותחן 'אניגמה' שכתב רוברט האריס ב-1995, והסרט 'אניגמה' שהתבסס עליו ב-2001; וספר המדע הבדיוני 'קריפטונומיקון' שכתב ניל סטפנסון ב-1999, המשלב בין דור המלחמה והדור הנוכחי. כמעט בכל היצירות הללו מופיע המתח שבין הקושי להציג את הרקע הטכנולוגי המסובך מאחורי נושא ההצפנה המודיעינית, ובין הרצון לשקף בצורה נאמנה למציאות את מה שקרה שם באמת באנגליה ובגרמניה. לכן, אולי, מוותר 'משחק החיקוי' על הצגת הצד השני של המשוואה: מה חשבו ועשו הנאצים של ה'אניגמה' אל מול המאמצים המודיעיניים הבריטיים: האם חשדו? האם ניסו לשנות? האם פרצו קודים בריטיים? לעולם לא נדע, אם נתבסס רק על סרט זה.
לסיכום, "משחק החיקוי" הוא סרט ראוי בהחלט, שאמנם נוטל כמה חירויות בשינוי הסיפור ההיסטורי, אך עושה זאת למען העברה אמנותית בהירה ומרגשת של הסיפור האנושי הבסיסי. אלן טיורינג זוכה כאן למעמד של גיבור אינטלקטואלי חד-פעמי, שהציל את העולם אך הושפל עד עפר ללא סיבה מוצדקת. בכך, מקדם הסרט את מאבקם של הומואים ולסביות לזכויות והכרה מלאה, אך גם נותן את הכבוד הראוי למדענים והפקידים שנאבקו, בדרכם הבלתי-קרבית, במכונת המלחמה הגרמנית, עד שפיצחו את כל סודותיה ויכלו למוטטה.
|
