עבודה סמינריונית מקוונת
הוגשה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ת"א
במסגרת הקורס משפט ואינטרנט
מנחה: ד"ר אירית חביב-סגל
מגיש: אורי ברייטמן
19/4/04
תמצית
תעשיית החיפוש באינטרנט עברה שינויים מרחיקי לכת במאה העשרים ואחת. ככל שהלכה הרשת וגדלה, כך נדרשו עלויות כניסה גבוהות יותר לענף החיפוש. התוצאה היא מאבק תלת-גושי בין שלוש חברות-ענק, כולן אמריקניות, על השליטה הגלובלית. עליית כוחם וחשיבותם של המנועים המובילים תדרוש פיקוח ובקרה על אופן פעילותם.בין האתגרים המשפטיים החדשים שיעמדו בפני מנועי החיפוש ובתי המשפט בשנים הקרובות:
1) פער הולך וגדל בין רמת הידע של הפרט על אופי פעילות מנועי החיפוש, ובין רמת הידע של התאגידים המפעילים מנועים אלו
2) פוטנציאל הולך וגדל להטעייה צרכנית, עקב העירבוב בין פרסומות ותוצאות חיפוש טבעיות
3) חשש מהתערבות משפטית פשטנית בנושאים טכניים מורכבים כמו תגי מטא והסוואה
4) יישום משפטי שגוי של דיני סימני המסחר, הפוגע בתחרות החופשית
מסקנות עבודה זו הן כי למרות שחיפוש מקוון היא הפעולה הנפוצה ביותר ברשת, המורכבות הטכנולוגית של תחום מהפכני זה פוגעת בטיב הפעילות המשפטית סביבה. הדבר מתבטא, מחד, בהיעדר הגנה ראויה על הצרכן בכל מה שנוגע לפרסום במנועי חיפוש; ומאידך, בקשיי התמודדות של שופטים עם המציאות הדיגיטלית החדשה.
לאור האתגרים המצוינים לעיל, המסקנות המתבקשות הן:
1) יש להימנע מלהחיל את דיני סימני המסחר הקיימים כפשוטם על מנועי חיפוש
2) יש להפעיל מדיניות שיפוטית ליברלית, ולאפשר לכוחות השוק לפתח פתרונות טכנולוגיים
3) יש לבצר את מעמדם החוקתי של מנועי החיפוש במסגרת הזכות לחופש הביטוי
4) יש להגביר את ההגנה על הצרכן בכל הנוגע לפרסום במנועי חיפוש, ולדרוש אכיפה רצינית של כללי גילוי נאות, שקיפות ואתיקה מקצועית
מבוא
ענף החיפוש המקוון עבר תהליך של אבולוציה מואצת מאז ימיו הראשונים ברשת האינטרנט העולמית (World Wide Web, להלן "הרשת"), למעשה משנת 1994. בזמן קצר יחסית, הפך התחביב האקדמי הזניח הזה, נחלתם של מתי-מעט בתחום מדעי המחשב, לעיסוק יוקרתי בעל כוח חינוכי, טכנולוגי, פוליטי, חברתי וכלכלי משמעותי.בשנת 1981 נספרו 300 מחשבים בעולם המחוברים לרשת. בשנת 1989 עלה מספרם לתשעים אלף. עד שנת 1996 קפץ המספר לארבעים מליון. בשנת 2000 נספרו כמאתיים מליון מחשבים מחוברים . בשנת 2005 עבר מספר המשתמשים המחוברים את קו המיליארד, והתחזית לשנת 2010 מדברת על 1.8 מיליארד משתמשים מחוברים.
הרשת החלה את ימיה כפרוייקט אוטופי של קומץ אקדמאים, ועברה שינויים מרחיקי-לכת. כיום היא משמשת בעיקר כזירת-ענק להתגוששות מהירה, לעתים אכזרית, בין תאגידים בינלאומיים. מנועי החיפוש, שנאלצו להתאים את עצמם למציאות החדשה, עברו תהליך אבולוציוני מקביל.
אחד מיתרונותיה הגדולים של הרשת היא הוזלה ניכרת בעלויות מידע: פרסום, הפצה, הדפסה, שיווק, קידום, נגישות, חיפוש, מחקר, העתקה, כתיבה ועריכה של נתונים, טקסטים, תוכנות ועוד. המהפיכה הדיגיטלית איפשרה למין האנושי לשלוח אלקטרונים במהירות האור, במקום לטלטל אטומים ממקום למקום במהירות נמוכה . בגלל הוזלה זו, ובגלל החופש לפרסם כל טקסט ללא אישור מוקדם, גדלה הרשת בקצב אדיר, שאיננו בר-מדידה בגלל המבנה המבוזר שלה.
קלות יצירת והעברת מידע ברשת מקבילה כמעט לקלות הדיבור בעולם הפיזי. שמונה אחוזים מכלל הדפים ברשת מתחדשים מדי שבוע, וכעשרים אחוזים מן הדפים ברשת נמחקים מדי שנה . מאות אתרים קמים ונופלים בכל רגע נתון. הכמות הכללית של דפי-הרשת נמדדת כיום בעשרות מיליארדים. אין בנמצא כלי טכנולוגי המסוגל לסרוק את כולם, ואף לא את מרביתם.
כדי להתמודד עם זרם הנתונים הגועש, דרושים כיום כוחות טכנולוגיים בעלי עוצמת חישוב אדירה. יחידים, חובבנים, ארגונים קטנים או מלכ"רים כבר אינם מסוגלים להיכנס לעסקי החיפוש המקוון. האקדמיה הרימה ידיים ונאלצה לוותר על תחרות עם תאגידים מבוססים. הנתון המשמעותי החשוב ביותר מבוסס על עובדה כלכלית: עלויות הכניסה לענף החיפוש ברשת זינקו מעלה באופן משמעותי. מדינות, ממשלות ומשטרים המבוססים על טריטוריה מוגבלת אינם מגלים עניין בענף, כיוון שמדובר בפעילות גלובאלית, החורגת מגבולותיהם הצרים. במירוץ האבולוציוני הזה ניצחה חיה זריזה ודינמית: תאגידים מערב-אמריקניים חופשיים, בעיקר מעמק הסיליקון של קליפורניה.
התוצאה הסופית היא שקבוצה זעירה של מתמטיקאים, מומחי מדעי המחשב ופיתוח באינטרנט, הממומנת על ידי מספר קטן של בעלי הון בעלי אינטרסים צרים, משרתת את צרכי המידע של מאות מליוני אזרחים יודעי קרוא וכתוב בכל רחבי כדור הארץ.
כמות זעומה של מדענים אמריקניים בשנות השלושים והארבעים לחייהם קובעת את מיפוי הרשת, איכות הנתונים וסיווגם הנושאי. אוסף פרטים זה מחליט עבורנו מה 'מעניין', 'חשוב', 'פופולרי' או 'רלוונטי'.
הרוב המוחלט של ציבור הגולשים סובל מבורות טבעית באשר לדרך שבה פועלים "מנועים" אלו, שכל קשר בינם ובין המושג 'מנוע' מקרי בהחלט. בורות הציבור פותחת פתח לטעויות והטעיות, חלקן טכניות וחלקן מהותיות, חלקן נובעות מתום-לב וחלקן מזדון. עבודה זו תצביע על מגמות משפטיות בענף החיפוש, בעיקר בתחום סימני המסחר, הגנת הצרכן, עוולות מסחריות וחופש הביטוי, ותציע מדיניות משפטית ראויה להתמודדות יעילה והוגנת עם הסוגיות השונות.
הורדת העבודה בפורמט PDF
(1.1MB) 
מנועי חיפוש באינטרנט - סימני מסחר, הגנת הצרכן, חופש הביטוי
Email: UriBreitman@Yahoo.com