מלחמת העצמאות שליעוד מעט סוגר העיתונאי החוקר יואב יצחק שנה ראשונה ברשת הישראלית. לאט ובזהירות, בחריצות ובצניעות, הוא בונה לעצמו מוניטין ייחודי בקרב האליטה הכלכלית, המשפטית והפוליטית של המדינה. כתבה חמישית בסדרה על אתרי תוכן עצמאיים בישראלמאת: אורי ברייטמן (05/11/2001)"מר יצחק מסמן למעשה את השמנת של ה`עלית` העיתונאית פה, שכבר זמן רב הפכה להיות קטליזטור דינמי במקום מדווח אובייקטיבי ופסיבי, וזה כשלעצמו - מחייב התנגדות חריפה".(יוסי, גולש אלמוני באתר רוטר.נט, מתבטא כנגד עיתונות חוקרת)
"זו מדינה חופשית, ואם אני רוצה לכתוב שיואב יצחק מניאק, אני אכתוב...יאללה לך הביתה יואב"(שרון, בן עשרים ושבע, גולש באתר רוטר.נט, מגלה את נפלאות חופש הביטוי)
"אני חושב שאתה, יואבי, עיתונאי קטן וסתם נדחף, ואתה מוזמן לתבוע אותי על מחשבתי וישנו סיכוי ענק שתצליח"(רביב חנן, גולש באתר רוטר.נט, באקט וירטואוזי של התאבדות משפטית) יואב יצחק עדיין נמצא במשרד שלו בשעות הערב המאוחרות. הוא נשמע עייף בטלפון. לא פלא: הוא מעדכן ללא הפסקה את הבייבי שלו, nfc.co.il חדשות מחלקה ראשונה`, ככל הנראה אתר החדשות העצמאי הרציני היחיד בישראל. מאז עלה בדצמבר 2000 לרשת, הוא מאכסן על שרתיו מאות מסמכים דיגיטליים של מידע פלילי, עסקי, בטחוני, פוליטי וכלכלי. אם תעשו חיפוש באתר `מעריב` על הכתובת nfc.co.il תמצאו 115 כתבות פרי עטו, אותן פרסם העיתון השני בגודלו במדינה, עם קרדיט לאתרו. יצחק, ששלח את עזר וייצמן לקיסריה לאחר תחקיר מקיף ב`פרשת סרוסי`, משלב חדשות שוטפות עם ארכיון מסמכים ותחקירים עצום בגודלו, שכולל בתוכו בין השאר נאומים של אהרון ברק, פסיקה תקדימית, מידע על חברות לראיית חשבון ומספרי טלפון של פוליטיקאים ושופטים. אם תרצו לדעת מתי פרסם אביגדור קהלני את ספרו הראשון (1975) או במה עסק אביו של עובדיה יוסף (בעל חנות מכולת בעיר בגדד), זה המקום. מגזין TheNet כינה את האתר "מכרה זהב לעיתונאים". לכן זה נראה כל כך אדיוטי - אין מילה אחרת - שאת עיקר הפרסום הראשוני לאתר שלו קיבל יצחק דרך פרשייה עלובה, בה היו מעורב מנהל אתר Rotter.net ואביו. שורה של השמצות הדדיות בין יצחק למשפחת רוטר הסתיימה בתביעה משפטית סבוכה, שתעניין בעיקר עורכי דין המתמחים בדיני מחשבים. גרירת שמו הטוב של יצחק בבוץ המקוון, על ידי בחור צעיר מחיפה שאין לו מה להפסיד, היא סיפור שיצחק מעדיף לשכוח ממנו. הוא מעדיף לתת לטחנות הצדק לעשות את העבודה. "פרשיית רוטר.נט - עבורי, השם הזה מתקשר לענינים שליליים ולכן אני לא חושב שזה הביא לי כניסות לאתר. בכלל, רוטר זה שם שלא מביא ברכה לאתרים. עכשיו זה נמצא בצנרת המשפטית ומטופל שם, וחבל שנשחית על זה זמן-אוויר מיותר".
"בפרשת הנשיא לשעבר הוא היה הגיבור שלי, אבל כנראה שזה עלה לו לראש"(עירן דקל, גולש באתר רוטר.נט, מנתח לעומק את נפשו על התחקירן) "יואב יצחק מחזיר אותנו לעידן ציד המכשפות בימי הביניים. בושה וחרפה"(יצחק נחום, גולש באתר רוטר.נט, תורם פרשנות היסטורית נוקבת) אם היית חושף את פרשת ויצמן באתר שלך, אתה חושב שהיא היתה מקבלת את אותה החשיפה וההתייחסות הרצינית? "אני מאמין שהיתה מתעוררת התיחסות רצינית, אבל לא אותה תהודה. המידע דיבר בעד עצמו, היה מאוד חזק ועובדה שהחשיפה הראשונה התקיימה במסיבת עיתונאים שאליה הוזמנו רק שלושה-ארבעה עיתונאים. אם הייתי מפרסם את זה באתר, היו רואים את זה אלפי אנשים כמו היום". "בדרך כלל שאני נותן ידיעות בלעדיות, יש עלייה בכניסות. אני אוהב באינטרנט את הזמינות, את התגובה המהירה למה שנכתב, את העצמאות שזה נותן. יש לי גם הסכמי תוכן עם `גלובס` ו`מעריב`, בהם אני עובד, שבמסגרתם מותר להם להשתמש בתכנים של האתר". למה בכלל החלטת לבנות אתר באינטרנט? "הרעיון התגלגל לפני כמה שנים. ההחלטה נפלה אצלי בשנה שעברה, כי אז חשבתי שרמת הפעילות באינטרנט מגיעה להיקפים כאלה שמצדיקה השקעה ומאמץ בתחום הזה. בסופו של דבר המידע צריך לקבל חשיפה, כדי שיראו אותו מספיק אנשים - אם זה יישאר אתר פרטי זה לא שווה כלום. הנחת העבודה התממשה לדעתי: יש הרבה כניסות לאתר כל יום, למעלה מחמישים אלף כניסות בשבוע. אני מאוד מרוצה, יש יותר ממאתיים וחמישים אלף כניסות ולמעלה משש-מאות דפים נצפים בכל חודש נתון, והמספר עולה". "רוב החומר הוא מקורי שלי. אם היה לי קצת יותר כוח-אדם, הייתי עושה דברים הרבה יותר גדולים. עם הזמן, זה ישתנה. השוק כרגע מאוד בעייתי, בגלל שהפורטלים הגדולים נתנו לאינטרנט `שם רע` כאילו זו מדיה שמפסידים בה המון כסף, וזה מקטין את המוטיבציה של גורמים להיכנס לשוק התוכן - לא משקיעים, אלא אנשי-תוכן". "גם האתר של רמי יצהר, למשל, `עניין מרכזי`, הוא לא אתר-תוכן אמיתי. זה רק ברמת המבזקים, לא ברמה גבוהה. אין אתרי תוכן עצמאיים כאן - תחשוב על העיתונות הכתובה: השליטה של המו"לים הגדולים היא שלטון ללא מצרים. במצב נורמלי, משקיעים בעלי עניין היו צריכים להיכנס לשוק הזה, והם היו מקימים אתרים עם אנשים טובים ומריצים חדשות - אבל המו"לים הגדולים מקשים על עיתונות אחרת מלבדם להתפתח, וגם בגלל שאנשים בשוק ובמשק מעדיפים לא להתעסק עם תוכן". למה באמת אנשים לא רוצים להתעסק עם תוכן חדשותי? "כי זה עיסוק פרובוקטיווי. הוא חושף אותך ללחצים, למהלומות מכל עבר, לאיומים ולסיכונים - לאו דווקא תביעות (זה בסדר שבן-אדם יקבל תביעה אם הדברים לא נכונים) אלא סיכון תדמיתי או עסקי. לכן, קודם כל, צריך לבנות דברים נכון, לעבוד בצורה יעילה ולא לפזר כספים שאין לך". אתה לא חושב שנכנסת קצת באיחור לזירה? "לא. תראה כמה כסף `וואלה` זרקו בשוק במשך השנים. יש להם אבא גדול שקוראים לו `בזק`, והם יכלו לשרוף כסף. גם החברה שפיתחה לי את האתר, רוזנט, התמוטטה לפני מספר חודשים, כי הגיעה למצב של חדלת-פירעון". "האתר שלי `צף`, כי הוא מנוהל כלכלית נכון - המודל העסקי שלו לוקח בחשבון את כל מה שקורה במשק, ולא מעמיס על עצמו הוצאות גדולות מאוד על ייצור תוכן שאף אחד לא מתעניין בו ואף אחד לא קורא - אנחנו משתדלים להיות יעילים, מקצועיים ומהירים. על האתר עובדים חמישה-שישה אנשים, כולל אני". יצחק לא נוקב בשמות, אבל עיון חטוף מגלה פרסומים מאת שי פאוזנר, גיל איל ומירב לוי. "אני גם לא מתעסק ביחצנות ולא מזמין אח"מים לבוא ולהתרשם. אני רק מציע לכל בן-אדם את הדומיין של האתר, שייכנס ושיגלוש ויעקוב מקרוב, וילמד לבדו ובעצמו, משימוש אישי ורצוף, על הרמה והמקצועיות. אני לא חושב שאני צריך יחסי ציבור, כי אני באוויר וכל ידיעה רואים אלפי אנשים באופן מיידי". אז איך אתה מגיע אל הקהל שלך? "הקהל שלי זה קהילת המשפט והעסקים - אני כותב עליהם כל הזמן. לכן כל אחד בתורו יודע על קיומי באופן אישי, אני לא צריך אתר אחר כדי שיידעו שאני קיים. אני מכוון לאוכלוסיה שנמצאת בעשירון העליון - משפט, עתונות, עסקים, ממשל, רפואה ובטחון. זו לא חלוקה אנכית, החלוקה היא רוחבית - אני מתמקד בספירה העליונה: אנשים שמתענינים ו/או עוסקים בתחומים האלה. יחסי הציבור הכי טובים זה אנשים שקוראים אותי - והם מרוצים. הם הסוכנים הכי טובים שלי. אני שמח שהמספר גדל מיום ליום. אני עצמי מופתע מההישגים היפים של האתר".
"ובכול מקרה מזה היואב יצחק האיתונעי הזה שבכלל מרשה לעצמו...שילך ויקנה את אינטרנט אקספלואר חמש מדריך ויזואלי מהיר ושילמד קצת"(השגיאות במקור. גולש אלמוני באתר רוטר.נט מפגין שליטה מעוררת-קנאה בשפת בני דת משה וישראל)
"הוא חייב להבין שהאינטרנט זה לא עיתון. כנראה שזה תחום חדש עבורו ויש להתייחס אליו כמו תינוק שנולד"(אבי חדד, גולש צעיר באתר רוטר.נט, מפגין גישה רכה כלפי יצחק) יש לך בוודאי הרבה תחקירים שאספת עם השנים. לא הגיע הזמן להעלות גם אותם לרשת? "לא הכנסתי אפילו אחוז אחד מן העבודה העיתונאית שלי. אנשים מתענינים יותר בשוטף מאשר בכתבות ארכיון ישנות. לאט-לאט אני מכניס יותר ויותר חומר מן העבר. זה תהליך ארוך וקשה, ואנחנו לא יושבים על מליונים של דולרים שאפשר לשרוף". לכתוב HTML אתה יודע? "לא, כי אני לא יכול לעשות הכל. יש דברים שבעלי מקצוע טכניים צריכים לעשות, והם עושים את זה יותר טוב ממני. העבודה שאני עושה לבד - היא מספיקה לחמישה אנשים ביחד במערכת עיתון רגילה". אתה מפרסם גם ברשת וגם מחוצה לה. אתה מסכים לטענה שעדיין העיתונות הכתובה זוכה לחשיפה גדולה עשרות מונים "מאד תלוי בחומרים הספציפיים. יש ידיעות וכתבות שמתפרסמות רק בעשרת-אלפים עותקים כמו אצלי באתר או במאה אלף איש במדור שלי ב`סופשבוע` של `מעריב` - ולפעמים זו אותה תהודה בסביבה הקרובה שלי. לא כל קוראי `ידיעות אחרונות` קוראים את מוסף `ממון`, בדיוק כפי שלא כל קוראי `מעריב` קוראים את המוסף הכלכלי או המשפטי. אולי עשרים אחוזים קוראים את המוספים הללו. אני מכוון לאנשים שעוסקים ומתענינים בתחומים שאני מכסה ומתמחה בטיפול בהם. אלה מגיעים אלי לאתר". אתה נשמע קצת עייף, יש לציין "אני עובד מאוד קשה. ואפילו יותר קשה מאז שהאתר עלה לאוויר. אבל אם לא הייתי נהנה, לא היתי עושה את זה. אני מדגיש שאני מאוד מרוצה. האתר עובד טוב ויש הכנסות יפות. רק אם וכאשר YNET ייסגר יחד עם פורטלים כמו וואלה ונענע - רק אז אולי גם האתר שלי ייסגר".
"אנו חיים במדינה דמוקרטית, ואם המדינה שלנו תומכת ביואב יצחק, אז המצב שלנו קשה מאוד"(משה, גולש באתר רוטר.נט, מאבחן ליקויים בשיטת הממשל הישראלית)
מאמר טכנולוגי מאת אורי ברייטמן
|