Uri Breitman Manifesto

משפחת ואן-אריק: מוות, אלימות ונוסטלגיה

מה נשאר ממשפחת המתאבקים המפורסמת ביותר באמריקה? שריד אחרון (קווין), אתר הנצחה וזיכרונות נעימים מהימים שלפני WWF

מאת: אורי ברייטמן (21/12/1999)


הכל החל מפריץ ואן-אריק, ששמו האמיתי ג`ק אדיקסון. אב המשפחה הטקסנית הקים בשתי ידיו את אימפריית WCCW או בשמה המלא 'וורלד קלאס צ'מפיונשיפ רסלינג' - World Class Championship Wrestling, מופע מסחרי של של היאבקות-ראווה, שנקנה על ידי 66 שווקי טלוויזיה בארה"ב ושודר גם ביפן, ארגנטינה ובמזרח התיכון.

 

פריץ אדיקסון ניהל קריירה מפוארת של 35 שנות היאבקות על הבמה וניהול המופעים. הוא גם נאלץ ללמוד על מותם של חמישה מבניו. הראשון מת בעודו ילד בסוף שנות החמישים, שלושה התאבדו מאז 1987 והחמישי נפטר ממנת-יתר ב-1984.

 

דיויד ואן אריק, המתאבק הטוב מבין כולם במשפחה, מת בגיל 25 בשנת 84 ממנת-יתר, במהלך סיבוב הופעות ביפן. מייק התאבד ב-1987 בהיותו בן 23, כריס ואן אריק התאבד ב-1991 בגיל 21. קרי התאבד לפני שש שנים (1993) בהיותו בן 23. הקטן מכולם, ג'ק ג'וניור, מת בשנת 1959 בגיל 7 כתוצאה מהתחשמלות.

 

הואן-אריקים היו `הבחורים הטובים` על הזירה. כולנו צפינו בהם ב`מידל איסט טלוויז`ן` (METV) ורבים עדיין זוכרים שמות כמו כריס אדאמס, ריק פלייר ואת הטקטיקות הבזויות של `הרעים` במופע - מכות מתחת לחגורה, כיסאות מתעופפים ואפילו אלימות כלפי השופטים.

 

במובנים רבים, פריץ ואן-אריק הוא האב המיילד של מתחריו הגדולים ביותר, ממלכת WWF המצליחה. פדרציית ההיאבקות העולמית דיווחה השנה על רווחים של 33 מליון דולר והצליחה לעקוף בסיבוב את WCCW המתחרה. רוב רווחי החברה הולכים למנכ"ל שלה, וינס קיי מק`מהון, בן חמישים ושלוש. החברה `העניקה` לו 25 מליון דולר השנה על תרומתו לעסקים.

 

אנשי WWF הצליחו לחסל את כל המתחרים בעזרת הנמכה מתמדת של איכות המופעים. הם שילבו נשים שריריות ו/או סקסיות בקרבות, התירו מכות מתחת לחגורה וגסויות בלי הגבלה. הוולגריזציה של המופע הבריחה כמה מעריצים ומפרסמים, אבל בגדול - המכנה המשותף הנמוך ביותר ניצח.

 

פריץ ואן-אריק נפטר לפני שנתיים (1997) מסרטן-ריאות שהתפשט לאיזור המוח. המכה הקשה ביותר שספג היתה מותו של בנו האהוב מכולם - קרי.

 

קרי ואן אריק שקע בדיכאון עמוק לאחר מותם של שלושת אחיו הצעירים והחל להתמכר לסמים ומשככי-כאבים. לאחר תאונת-אופנוע ב-1987, שבה נקטעה רגלו, הוא התאבק עם רגל תותבת. לאחר שסיימה WCCW את דרכה, עבד זמן מה עבור WWF אך נעצר על זיוף מסמך רפואי ושימוש בקוקאין. לאחר שהוברר לו כי ייתכן ויישלח לכלא - חזר לבית-ילדותו, על יד העיר דנטון (טקסס) - וירה לעצמו בחזה.

 

קווין ואן-אריק, בן ארבעים ושתיים, פרש מהזירה לפני 4 שנים (1995). הוא מבלה את רוב זמנו בטיפול במרעה. "זה קצת מוזר", אמר בראיון, "בהתחלה טיפלתי בהם רק כדי שיהיה לי מה לעשות. עכשיו אני באמת נהנה מזה".

 



מאמר מאת אורי ברייטמן
דוא"ל: UriBreitman@gmail.com

פורסם במקור ממש מזמן, בשנת 1999, במדור "מחשבים" של פורטל נענע (התוכן ירד מהרשת ולכן עלה לכאן כארכיון פרטי). המאמר עבר עריכה קלה ב-2019, עם כמה תיקונים קלים.


מאמרים נוספים

ארכיון מאמרים

בתוך הפלקס - ספר על גוגל, מאת סטיבן לוי

מנועי חיפוש, סימני מסחר, חופש הביטוי - עבודה סמינריונית

1967 - תום שגב

עזה כמוות - שלומי אלדר

הזכות להיבחר לכנסת במדינה פוסט-דמוקרטית

דע מהי גדר ההפרדה

דו"ח ששון - תקציר חוות הדעת בעניין מאחזים בלתי מורשים

האתר של אורי ברייטמן