הצד האפל של פוריםמשנכנס אדר מרבין בשמחה? לא אצל כולם, מסתברמאת: אורי ברייטמן (15/03/2000)פורים הוא חג שמכריח את החוגגים להיות שמחים. בניגוד לרוב החגים היהודים, בהם אנו מצווים לסבול, להרהר, להתנצל או לעסוק בתולדות עמנו המסכן - כאן, משום מה, מצווים עלינו לעלוז במהירות וביעילות במשך יומיים-שלושה. נכון, יש שם איזושהי תענית אסתר באמצע, אבל זה לא ממש מזיז. מה לעשות, רובנו הגדול לא מוכן לקבל הנחתות. לשמוח? בוא נראה אתכם עושים לי מצב רוח טוב. לשתות ולהשתכר עד-לא-ידע? נו, באמת. אורה ושמחה וששון ויקר? לא רוצה. מה תעשו לי? לפניכם מבחר תופעות שמצליחות לגרום לפורים לבאס לנו את הנשמה.
1) תמיד תהיה תחפושת טובה יותר משלךכולנו חווינו את זה: לאחר חודשים של תכנונים מפרכים, הכנות ותפירות, צביעה ואיפור, מאמץ וזיעה - אנו יוצאים אל הרחוב בצער ומקווים שיגיע כבר פסח.למה? השכן השנוא עליכם הצליח לחשוב על רעיון מבריק יותר משלכם (מה יכול להיות מבריק יותר מצביקה פיק, למען השם?) והוא כמובן זוכה בפרס הראשון בתחרות התחפושות המקומית. לא עוד, אנחנו מסננים בין השיניים ועושים את אותה הטעות גם בשנה הבאה.
2) מסתבר שכולם התחפשו לאותו הדברזה קורה שוב ושוב: למרות מעטה הסודיות הכבד, הליחשושים והחשאיות - כל החברים הטובים שלך הצליחו לגלות למה התחפשת, סיפרו לחבריהם הטובים ובום! כולם נראים אותו דבר ביום הדין. בדרך כלל מתפתחים מכאן שני מצבים: הראשון, בו אתם הולכים מכות ביניכם עד שכל התחפושות נהרסות, והשני, בו מחליטים לקחת את זה כמו גדולים ולהתפזר הביתה בשקט.
3) אף אחד לא הבין למה התחפשתזה מביך, זה עצוב, זה כואב, אבל זה קורה לפחות פעם בשלוש שנים. למרות שדאגת להבליט את האלמנטים הנכונים, לעשות את התחפושת קליטה וברורה ככל האפשר - בסוף כולם שולחים מבט דואג ושואלים בייאוש: "למה התחפשת?". למען האמת, כולנו מעדיפים לומר באותה הסיטואציה משהו כמו "תבין לבד, אדיוט" או "אני לא יכול לדבר, התחפשתי לאילם", אבל מי יודע? אולי אותו נודניק יספר לבא אחריו, ותוכלו לחסוך מעצמכם את המבוכה הבאה.
4) התחפושת לא מתאימה למין שלךלרוע המזל, רבים מזניחים את העניין הזה. יש תחפושות שרק 'הומואים' לובשים, יש כאלה ש'לא מתאימות לבחורות', ויש כאלה שמבליטות את הצדדים הפחות מחמיאים בגוף הרופס שלנו. מה לעשות, אבל מכנסי טייטס לא הולמים גברים רבים, ויש להניח שלא תתפסי את גבר חלומותייך אם תתחפשי לערימת זבל אורגנית.
5) צריך להתחפש פעמייםכבר חשבנו שעברנו את זה. השפלנו את עצמנו, התלבשנו כמו מפגרים לפני מאות אנשים שמעולם לא הכרנו, התלכלכנו ומרחנו את כל האיפור, הרסנו את כל התלבושת שעליה עמלה אמא במשך שבועות - אבל עכשיו צריך להראות את התחפושת גם לסבתא ביום השני של פורים. מעולם לא היה כל כך קשה לקום בבוקר כמו ביום השני של פורים. זה כמו לעבור טירונות פעמיים.
6) משלוח המנות שקיבלתי קטן יותר מזה שנתתיאנחנו מקפידים לעשות את אותה הטעות מדי שנה: כולנו מאמינים באמונה תפלה האומרת שיש קשר בין משלוח המנות שניתן לבין זה שנקבל. לכן אנחנו עושים אותו מושקע, גדול ונוצץ - ומקבלים בתמורה וופל אחד קשור בסרט לאוזן המן עתיקה ורקובה.
7) ספריי שלג בעיניים זה לא נעיםולמכה הזאת מצטרפות רעות חולות נוספות: ספריי חוטים דביק נתפס בשיער, הריח של הקפצונים מסריח את כל הגוף, האיפור נמרח על הידיים, הנעליים נורא לוחצות, התחפושת חמה מדי או קרה מדי למזג האוויר הישראלי, הכנף השמאלית של תחפושת הציפור תמיד נקרעת כבר בשעה הראשונה, נינג'ה חולפת מעניקה בעיטה מדויקת בצלעות - ועוד חוויות בלתי-נשכחות.
8) החופש קצר מדיהבילד-אפ של פורים הוא רציני למדי. לא מגיע, אמנם, לעוצמה של פסח, אבל מתמודד בגאווה מול חנוכה למשל. הבעיה היא שחופש פורים נמשך יום-יומיים לא ברורים, שבהם רק מנסים לגמור את מחסן הקפצונים ולנסות למחזר את התחפושת לשנה הבאה.
9) כמה פעמים אפשר ללמוד את מגילת אסתר?מערכת החינוך מנהלת כאן מלחמת התשה נגד סבלנות התלמידים. כל שנה מספרים המורים את סיפור המגילה (שלא השתנה כבר זמן רב), אבל משום מה נוספים פרטים חדשים בכל קריאה: מרדכי היהודי לא היה כזה תמים, אחשוורוש לא היה כזה צדיק, אסתר המלכה לא היתה כה חסודה - והמן הרשע היה בסך הכל אופורטוניסט, אבל בחור בסדר. אם יש דרך אכזרית להרוס את תמימותם של ילדים - סיפור מגילת אסתר בגירסאות משתנות היא הדרך הנכונה.
10) מה אנחנו חוגגים בעצם?האם שאלתם את עצמכם את השאלה הזאת פעם? פורים הוא, למעשה, חג של כלום. בפסח חוגגים את יציאת מצרים, אירוע חשוב לכל הדעות. בחנוכה חוגגים ניצחון הירואי על היוונים, בל"ג בעומר את מרד בר-כוכבא, בראש השנה את תחילתה של שנה חדשה - אבל פורים הוא חג ריק מתוכן.מה כו-לה קרה? כמ-עט קרה אסון. כמ-עט אחשורוש השמיד את כל היהודים. כמ-עט המן עשה לנו מעשה נאצים. כמ-עט כרתו למרדכי היהודי את הראש. אבל לא קרה כלום, בעצם. כל הסיפור הוא סתם תירוץ מחוכם של רשתות השיווק למכור אוזני המן.
מאמר מאת אורי ברייטמן
|